טיפול בילדים
הרך הנולד חשוב לנו כהורים מאוד. אנו עסוקים בלטפל בו, לשמור עליו ולהגן עליו מכל על מנת שיחשף לכמה שפחות מפגעים ויגדל ויתפתח בצורה תקינה.
כל התינוקות עוברים שלבים זהים בהתפתחותם, אך לא כל אחד מגיב בצורה זהה לכל שלב. זה מתחיל בגזים ועוויתות בשלבי היניקה, ממשיך לבעיות סביב תקופת בקיעת השיניים, ממשיך בהתפתחותן של מחלות חום גבוה, ולעיתים נראה בעיות שהולכות והופכות חמורות יותר כגון בעיות עור או דלקות אוזניים חמורות שעשויות לבסוף להוביל לניתוח כפתורים, שהינו הליך מאוד לא נעים לא לילד, ובטח ובטח שלא לתינוק הנמצא בשנות חייו הראשונות בסיטואציה כה אקוטית כואבת ולא נעימה.
אז נשאלת השאלה מה ניתן לעשות על מנת להקטין את אותם המפגעים? האם ניתן למנוע אותם או לעבור אותם בשלום למרות הכל?
התשובה היא כן. ניתן באמצעות הומאופתיה לפתור הרבה מאוד בעיות גם כאלה שמתחילות להסתבך, ולהקל על סיבלו של התינוק וגם זה של ההורים (שמודאגים מאוד, או שאינם ישנים בשל צרחות הכאב של התינוק).
ברצוני בתחילה להציג את גישתי לטיפול בילדים, ולאחר מכן להציע מס' רמדיז עיקריות לטיפול כעזרה ראשונה בשלבי ההתפתחות הספציפיים שציינתי למעלה.
הגישה למניעת מחלות בשלבים מוקדמים
בעולם המערבי וגם בישראל, קיימת מדיניות חיסונים הנתפסת בעיני כבעייתית, ומדוע?
מכיוון שהחיסונים ניתנים לתינוק מרגע שהוא נולד, ונמשכים בצורה מאוד אינטנסיבית, כאשר הילד עדיין ללא כל מערכת חיסונית משלו, ושאינה מסוגלת לעמוד בהחדרה של אנטיגנים זרים לגוף (החיסון). בנוסף לכך השיטה שבה משתמשים להחדרת החיסון הינה אלימה וקשה, ומדלגת על מערכות ההגנה של הגוף (העור- המחסום הראשון והעיקרי של המערכת החיסונית של הגוף), ומחדירים אותו ישירות למערכת הדם.
לכן, הרבה פעמים מתחילה תגובה סוערת בגופו של הרך הנולד, אשר מתבטאת בסימפטומים רבים המוכרים לנו החל מבעיות עוריות כולל אטופיק דרמטיטיס (אסטמה של העור), תיפרחות למיניהן וגירויי יתר בעור. ייתכן גם חום מאוד גבוה, המלווה ברעד, צמרמורות ואף עשוי להגיע להזיות ואובדן ההכרה.
הדבר עלול להימשך בצורה כרונית ואף ליצור גם אסטמה ובעיות במערכת הנשימה של התינוק, כאשר ההורה, ולצערנו גם הרופא לא מקשרים בין התגובה לחיסון לבין הסימפטומים החיצוניים שמציג לנו גופו של הרך. (מבחינת הרפואה, אם לא חל כל שינוי תוך 24 שעות במצבו של התינוק, אזי כי ההשפעה אינה כלל מהחיסונים).
לא, אינני מנסה להניא אתכם ההורים מלחסן את ילדכם, אלא רק לשקול היטב ולקבל החלטות שהן לעיתים אינן פשוטות, במה לחסן ומתי.
ישנם חיסונים שניתן לוותר עליהם, יש חיסונים שניתן לדחות את המועד שלהם, ויש חיסונים שאין כל היגיון לתת אותם לתינוק מאחר וההידבקות במחלה מועברת רק באמצעות דם וקיום יחסי מין. הכי חשוב לדעתי, לדחות את החיסונים מעבר לגיל שנה, שזהו גיל שבו לתינוק כבר יש מערכת חיסונית חזקה ויציבה.
ישנה גם חשיבות רבה מתי לתת את החיסון- לתת כשהילד בריא תקופה יחסית ארוכה ואינו במהלך של שינויים דרסטיים בחייו כגון: גמילה, האם מתחילה לעבוד והילד עובר למעון חדש וכו…
אני ממליץ מאוד לכל אותם הורים שמתלבטים, לקרוא את הספר הנפלא שכתבו ד"ר חיים רוזנטל וגילי צומברג- ביתן: "חיסונים כל מה שרצית לדעת ולא העזו לספר לך".
ספר זה חושף את ההורה למידע מעמיק אודות המחלות שכנגדן אנו מחסנים, ומעניק דוגמאות לשינויים שנערכו במספר מדינות לגבי מדיניות החיסונים שלהן, וההשלכות הישירות לכך.
ספר זה תואם את השקפת עולמי לגבי חיסונים, וכן את גישתי כהורה וכמטפל בהתייחסי להיסטוריה הרפואית של הילד תינוק.
כאמור, כל המידע הניתן פה הינו על מנת לסייע כעזרה ראשונה, אך עם זאת חשוב ורצוי מאוד שלא לתת תרופה הומאופתית מבלי להיוועץ בהומאופת קלאסי מוסמך.
קחו זאת לתשומת ליבכם!