חלב חזירה- מקרה
מוצג לפניכם תקציר של מקרה שקיבל את הרמדי חלב חזירה.
אישה בת 35 מגיעה לקליניקה עם התלונות הבאות:
סימפטומים מהם היא סובלת:
סינוסיטיס לעיתים תכופות. בהתחלה בצד שמאל ואח"כ בצד ימין. זה התחיל לאחר שהזניחה את הטיפול בדלקת בריריות האף. צילומי הרנטגן מראים סטנוזיס (היצרות) בצד שמאל, אך הצד הימני גורם לה ליותר כאב. היא כבר טופלה בעבר באנטיביוטיקה ופרדניזון. היא עברה שטיפה של הסינוסים, אך זה גרם לה רק להקלה זמנית.
מודליטיז:
1) רכינה לפנים גורמת להחמרה, בשעה 5 אחה"צ יש החמרה, רטיות חמות יוצרות הקלה. הדלקת בריריות האף תמיד מתחילה עם גרון כואב שמקרין לאוזניים.
2) סינדרום כאבי אגן (חוזרים?). מ10 השבועות האחרונים של ההריון שלה, היה לה כאב חד ודוקר באזור הסימפיסיס (אזור שמתחת לערווה) והמפשעה, כמו גם כאב מציק במפרקים ה……
מודליטיז נוספים: החמרה מהליכה, ישיבה, עמידה, מהתהפכות במיטה. החמרה מפיתול של המעיים, הולכת מסביב עם התינוק לפני הווסת. החמרה מתרגילים של האגן, ממסאז', משיפשוף וחימום. החמרה מלידה: קיבלה זירוז בלידה לאחר 42 שבועות ויומיים של הריון.
התינוק לא הצליח לרדת (שקל כ4.5 ק"ג) , אך בכל זאת הוכרח לרדת, בסופו של דבר נאלצו לבצע ניתוח קיסרי. כאבי הלוואי היו ארוכים. אם היא עושה משהו שגורם לכאב, כגון הרמת התינוק , זה לוקח לה בין שבוע לשבועיים עד שהיא מחלימה מכך.
לאחר לידה מלחיצה מאוד, לא היתה בה יותר אנרגיה להניק את התינוק. היא סבלה מהרבה גודש (החלב פשוט התיז לה מהשד).
תאווה ל: שוקולד, חלב, אוכל מתובל, פירות, ירקות.
דחיה ל: דברים מוזרים בביצה, ובבשר העוף. מורידה את כולו (את העור להבנתי) ומסרבת לאכול אותו בביתם של אנשים אחרים (אם היא לא יכולה להכינו בעצמה). "בשר תרנגולות הוא בשר מלוכלך".
היא סובלת מקור, ידיה ורגליה קרות. הווסתות שלה אינן סדירות ומלוות בכאבים בחזה לפני הווסת.
אופי: היא דברנית ואומרת בקלות מה שהיא מרגישה וחושבת. היא אמא רכושנית מאודשרוצה לשמור על הכל בידיה. "אני אעשה זאת בעצמי". היא מתרגזת בקלות, אך גם נשכח במהירות. היא טיפה עצלנית, היא יכולה לשבת ולקרוא ספר בזמן שסביבה הבלאגן חוגג ונוראי.
ההריון והתינוק: "זה הדבר הכי טוב שאי פעם קרה לי". כאשר יעצו לה שלא להיכנס להריון שני היה לה קושי גדול לקבל את זה, והסינוסיטיס שלה חזר.
מהלך הטיפול
הרמדי הראשונה שקיבלה היתה קלקריאה מוריאטיקה. לאחר שבוע היתה החמרה, אך רק הסינוסים הגיבו. שום דבר לא קרה באזור האגן; זה למעשה רק הלך והחמיר. לאחר היעוץ שלא להרות שוב וחזרתם של סימפטומי הסינוסים, היא חשה בהקלה לאחר שחזרנו על הרמדי קלקריאה מוריאטיקה. אם היא לא היתה ממשיכה עם הבעיות בסינוסים היא לא היתה מקבלת ממני את הרמדי חלב חזירה (משום שקראתי פעם שלחזירים יש נטיה לפתח סימפיסיוליסיס ביחד עם סימפטומים מתחלפים של החלביים של הסינוסיטיס שלה). לאחר הרמדי הזו, היא סבלה מכאבים רציניים במפרקי ה….. במשך יומיים, בלילה בסביבות השעה 2 לפנות בוקר.
מאוחר יותר בהמשך, היתה לה יותר אנרגיה והיא החלימה יותר במהירות מכאבי הלוואי שלאחר שעשתה תנועה או מעשה "שגוי" עם גופה. במקום שבוע עד שבועיים, זה נמשך רק יום אחד, אפילו לאחר נפילה במדרגות. לפני כשנה בסתיו הזה היה לוקח לה ארבעה עד חמישה שבועות להחלים.
אבל הבעיות בסינוסים חזרו בחזרה והקלקריאה מוריאטיקה כבר לא עבדה. הדבר היחידי שקרה היה שהיה יותר דגש על כאב הגרון, היכן שהתחילו בדר"כ כל התלונות שלה.
פחדתי לחזור על הרמדי חלב חזירה משום שבעיות האגן שלה היו במצב כל כך הרבה יותר טוב. אז החלטתי לתת לה את הרמדי פיטולאקה (כאב שמקרין לאוזן ימין, מוחמר משתיה חמה ומוטב משתיה קרה). מצב הגרון החמיר, אך במהרה הכל השתפר. לאחר הרמדי הזו לא היתה יותר הופעה של סינוסיטיס, חוץ מאשר התלקחות קלה (תחושה של חסימה) לאחר כל צריכה של חלב חזירה. אין עוד רגישות של השדיים לפני הווסת (אשר גם הפכה יותר סדירה).
סינדרום כאבי אגן חוזרים
שכיחות: 50% מהנשים ההרות חוות כאב בגב התחתון ומסביב לאגן. לאחת מאלף נשים הרות יהיו עדיין תלונות גם שישה שבועות לאחר הלידה כך שהליכה הינה מטלה שקשה להן לבצע.
אחת מכל 5000 נשים הרות עדיין סובלת מכאבים אלה גם שנה לאחר הלידה.
בכל שנה בהולנד יש לנו כ40 מקרים חדשים של סימפיסיוליסיס, מתלונות הנעות בין חודשיים ועד ל27 שנים, עם ממוצע של שנתיים. החזרה של התלונות היא גבוהה מאוד לאחר ההריון השני ( 85%). זה לעיתים תכופות מתחיל מוקדם ומסתיים במוגבלויות קשות הרבה יותר.
אזורים בעלי שכיחות גבוהה: הולנד, סקנדינביה ואנגליה.
איבחון:
1) אנמנזה:
* כאב באגן, ממוקם באזור הסימפיזיס, במפשעה, במתוויך (שריר המקרב אל הציר המרכזי של הגוף) ובמפרקי ה……..
* מתרחשת במהלך ההריון או הלידה.
* מתגברת במהלך תנועות המערבות את האגן כגון ישיבה, עמידה, הליכה (מדרגות), שכיבה, התהפכות בתוך או החוצה מהמיטה, קיום יחסי מין ושחיה.
* כאבי לוואי במשך שעות או אף ימים לאחר הפעילויות.
* מתח של חוסר התאפקות, פסאודופראליסיס (שיתוק מדומה).
* החמרה לפני הווסת, כאשר שלפוחית השתן מלאה, וכאשר יש התנגדות להוצאה של צואה (עצירות).
2) בדיקות פיזיקליות:
* הליכה מתנדנדת מצד לצד.
* מבחן אקטיבי לבחינת זקיפות ויושר הרגליים כשמתרוממים, שיש לחזור עליו עם מחוך לאגן.
* כאב וחולשה המלווה באבדוקציה או אדוקציה של הירכיים כנגד התנגדות.
* כאב עם לחיצת עצם הירך בכיוון הציר, כאשר המטופלת שוכבת על גבה והירכיים שלה בפלקסיה (מכופפות פנימה כלפי הגוף).
3) צילומי רנטגן:
* אגן: עליה ברמת הבקעים באגן של הסימפיזיס שיותר מ 4-10 מ"מ.
* יריית הפלמינגו: כאן אנו יכולים לראות את השינוי בכיוון כלפי עצם הזנב מצידה השני של העצם.
* הניידות של שני חצאי עצמות האגן, בהשוואה אחד לשני,הינם גורם חשוב ומרכזי לבעיות בגלל שזה מערב מתח גבוה יותר של השרירים והרצועות, כאשר בחזרתם עשויים לגרום לנזק נוסף.
טיפול:
* יצירת חוקים מנחים כיצד לחיות עם הבעיה.
* המלצה למנוחה חלקית- מיד לאחר העבודה מנוחה מלאה במיטה (בין 10-20 ימים) תלוי כמה חמורים הכאבים.
* תרגילים לחיזוק השרירים.
* מחוך לאגן.
* הרדמה מקומית: תרפיה לעצבים.
* הומאופתיה: חלביים, (במיוחד חלב חזירה), בליס פרניס, טריליום, פנדולום.