הנחיות לעריכת פרובינג
121§
(בפרובינג של תרופות לא מדוללות יש חומרים בדרגות חוזק שונות אותם יש לתת בכמויות
שונות)
בפרובינג רפואי בהתייחס לפעולה של החומר בגוף הבריא יש לזכור את הדברים הבאים:
חומר חזק יכול לעורר שינויים באדם חסון גם בכמויות קטנות.
בניסיונות הללו , חומרים עם כוח עדין יותר צריכים להינתן בכמויות גדולות יותר.
באשר לחומרים החלשים ביותר, יש לנסותם רק על אנשים בריאים שהם עדינים ורגישים
במיוחד.
122§
(החומר הנלקח בפרובינג צריך להיות מוכר)
יש להכיר היטב את החומרים של הפרובינג ויש להבטיח את ייחודם, טוהרם וחוזקם. כל אומנות
הריפוי ועתיד השפע האנושי תלויים בניסוי הזה.
123§
(איך להכין תרופות לפרובינג ללא פוטנטיזציה)
התרופות צריכות להילקח בדרך פשוטה וטהורה.
תרופות מצמחים מקומיים צריכות להילקח כמיץ טרי מעורב במעט אלכוהול למנוע קלקול.
מצמחים אקזוטיים (לא מקומיים) יש להכין אבקה או שיש לסחוט אותם ולהכין מהם טינקטורה
עם אלכוהול. יש לקחת אותם מעורבים במים.
מלחים ושרפים יש לערבב במים ממש לפני לקיחתם.
אם הצמח נמצא רק בצורה יבשה ואם הכוח שלו הטבעי חלש יש לחלוט אותו ע"י שפיכת מים
רותחים על הצמח המעוך. יש לשתות אותו מיד לאחר ההכנה, בעודו חם. זה בגלל שכל הצמחים
הללו החלוטים במים, בלי תוספת אלכוהול, מתקלקלים במהירות ומאבדים את הכוח הרפואי.
124§
(בזמן הפרובינג הנסיינים צריכים להימנע מלקחת כל תרופה אחרת מלבד החומר שאותו
בודקים)
יש לנסות כל חומר רפואי בנפרד, מבלי לערב כל חומר זר, כל עוד עורכים את התצפיות על
פעולת החומר הנבדק.
125§
(תזונת הנסיין בזמן הפרובינג צריכה להיות פשוטה מזינה וללא חומרים מעוררים או רפואיים )
התזונה בזמן הפרובינג צריכה להיות מתונה:
היא צריכה להיות פשוטה , מזינה וככל האפשר ללא תבלינים.
יש להימנע ממנות המכילות ירקות ירוקים או שורשים, סלטים ומרקי שורשים כי הם תמיד
מכילים כוחות רפואיים מפריעים ולא משנה כיצד מכינים אותם.
יש לשתות משקאות ששותים בדרך כלל ושיהיו הכי פחות מעוררים.
126§
(הדרישות מהנסיין)
הנסיין הנבחר צריך להיות מעל לכל, אמין ובעל מודעות. בזמן הניסוי :
עליו להישמר ממאמץ פיזי ונפשי.
עליו להישמר מהפרזה ומיצרים מפריעים.
שלא יהיו לו עניינים דחופים שיסיטו אותו מתצפיות נכונות. עליו להפנות תשומת לב לעצמו ברצון
טוב וללא הפרעות.
עליו להיות בריא גופנית (הרמה שנחשבת כבריאות עבורו)
להיות בעל אינטליגנציה שתאפשר לו להביע ולתאר את הרגישויות שלו בבהירות.
127§
יש לערוך ניסוי על נשים וגברים כדי להבהיר את השינויים במצב בין במינים.
128§
(יש לנסות חומרים רפואיים בפוטנטיזציה כדי לגלות את הכוחות החבויים במלואם)
בניסויים האחרונים נראה שבפרובינג עם חומרים רפואיים במצב הגולמי שלהם, החומר לא
מוציא את הכוחות החבויים כפי שקורה כשהחומר עובר פוטנטיזציה. (ז"א מדולל כתוש ומנוער)
בדרך הפשוטה הזאת הכוחות החבויים והרדומים בחומר הגולמי , מתפתחים ומתעוררים
לפעילות ברמה גבוהה. לכן התצפית על חומרים חלשים מאד בכוחם הרפואי, נעשית כשהנסיין
במעט מים , c 30 לוקח את החומר יום יום, על קיבה ריקה – במינון של 4-6 גלובולים ברמה של
או מומסים בכמות גדולה יותר של מים ומנוערים היטב. יש להמשיך בכך מספר ימים.
129§
(יש להתחיל במנה קטנה ולהגדילה אם צריך)
כאשר נראית פעולה חלשה של המנה , ניתן להעלות את הכמות עם עוד גלובולים כל יום עד
שהפעולה נראית יותר ברורה וחזקה, עד שניתן לצפות בשינוי המצב. מספר אנשים מגיבים מיד
ובצורה חזקה. יש שונות רבה ברמה הזאת. לעתים אדם שנראה חלש בקושי מגיב לתרופה
שידועה כחזקה ומגיב בחוזקה גם לתרופות חלשות הרבה יותר. מאידך, יש אנשים חסונים
שחשים בסימפטומים של מחלה מתרופה חלשה בעוד שמתרופה חזקה הם לא מרגישים דבר.
מכיוון שלא יודעים על כך מראש , יש להתחיל במנה קטנה , ובהתאם לתגובה יש להעלות את
המנה מיום ליום.
130§
(פרובינג שנעשה עם מנה אחת בלבד נותן מידע על סדר הופעת הסימפטומים. משך פעולת
התרופה נבדק רק ע"י מספר ניסיונות עם מנה אחת.)
אם, מיד בהתחלה נלקחת מנה חזקה , יש לכך יתרון שמאפשר את בדיקת סדר ההופעה של
סימפטומים שהנסיין חווה , והזמן שכל אחד מהם מופיע. זה מוסיף לידע של אופייה של התרופה
בגלל שסדר התגובות הראשוניות וגם תגובת הגומלין, מובהרים באופן חד.
גם מנה בינונית, מספיקה לניסוי, אם הנסיין רגיש ושם לב (ככל האפשר) למצבו. משך הפעולה
של תרופה נלמד רק דרך השוואה של מספר נסיינים (שלוקחים מנה אחת).
131§
(פעולת התרופה פחות ברורה כאשר הנסיין צריך לקחת מנות מתווספות יום אחר יום ברציפות)
אם, כדי לחוות משהוא הנסיין לוקח את התרופה במנות גוברת (כמות גדלה של גלובולים)
בכל יום, אז הוא יחווה את מצבי המחלה השונים אבל לא לפי הרצף המקורי. המנות הבאות
יכולות לרפא ולהעלים סימפטומים שהתעוררו במנות הקודמות; או שנעלמים סימפטומים כאשר
עולה המצב ההפוך. הסימפטומים הללו יסווגו כמעורפלים עד שניסויים ברורים יותר יאשרו אם
אלו סימפטומים ראשוניים או משניים של האורגניזם או פעולה גומלין של התרופה.
132§
כאשר רוצים לחקור רק את הסימפטומים עצמם (במיוחד לגבי תרופות חלשות) מבלי לתת
חשיבות לסדר הופעתן, או למשך פעולתן, הסידור המועדף הוא לתת מנות מתגברות (ניתנות
בכמות רבה יותר) בכל יום למשך מספר ימים. כך אפילו פעולתה של תרופה עדינה ולא ידועה
תתבהר, במיוחד אם תבחן על אנשים רגישים.
133§
(קבע את אופיו של כל סימפטום ואת האפיונים שלו – מודליטיס)
כאשר אתה חש חולי כלשהו (מרגיש ומודע לו), כדאי ומומלץ לקביעת הסימפטום לנסות ולשנות
סיטואציות ולבדוק אם ההתרחשויות גוברות, נחלשות או נעלמות או אם הן חוזרות כשחוזרים
לסיטואציה הראשונה.
האם הסימפטומים גוברים נחלשים או נעלמים-
ע"י תזוזת האיבר?
בתנועה בחדר סגור או באוויר פתוח?
בישיבה עמידה או שכיבה?
האם הסימפטום משתנה-
באכילה?
בשתייה?
בתנאים אחרים?
בדיבור, בשיעול, בהתעטשות, או בתפקודים גופניים אחרים?
באיזה שעות של היום או הלילה הסימפטומים מציקים במיוחד?
בדרך זו הייחוד והמאפיין של כל סימפטום הופך להיות ברור.
134§
(סימפטומים שונים של תרופה מופיעים אצל פרוברים שונים ובניסויים נפרדים אצל אותו הנסיין)
הפוטנצים של התרופות גורמים לשינוי ייחודי במצבו של האורגניזם החי, כ"א בדרכו המיוחדת.
אבל לא כל הסימפטומים השייכים לתרופה מסוימת יופיעו אצל בן-אדם אחד, לא בבת אחת, ולא
באותו ניסוי. כאשר אדם אחד משתמש בחומר בשלושה ניסויים שונים יהיו סימפטומים שיופיעו
בפעם הראשונה ואחרים בשניה או בשלישית. אצל אנשים שונים יופיעו קבצי סימפטומים שונים ,
אבל בצורה כזאת שחלק מהמקרים שחוו הנסיינים השונים יחזרו אצל אחרים. סימפטומים אינם
מופיעים באותה שעה בכל יום.
135§
(כדי להוכיח תרופה במלואה יש לערוך מבחנים על אנשים משני המינים ובעלי קונסטיטוציות
שונות)
המורכבות של כל מחלה שתרופה יודעת להוציא תהיה מושלמת רק ע"י ריבוי תצפיות על אנשים
נבחרים רבים, גברים ונשים. מושלמות ויסודיות בהוכחת תרופה מושגות רק כאשר נסיינים
חדשים יכולים לשים לב לגבי עצמם למעט דברים חדשים וגם לציין דברים שכבר נאמרו ע"י
נסיינים קודמים.
136§
(תרופה שהסימפטומים שלה צוינו באופן נדיר ע"י נסיינים יכולה לרפא אותם סימפטומים אצל
חולה)
תרופה בזמן ניסוי על אדם בריא לא יכולה להוציא את כל הסימפטומים ושינויי המצב אצל אדם
אחד, אלא רק אצל אנשים רבים , שונים ומגוונים בגוף ובנפש. ולמרות זאת הנטייה לעורר
סימפטומים שוכנת ( 117 ) בכל אדם עפ"י חוקי טבע נצחיים . אבל כל פעולות התרופה גם כאלה
שיצאו האופן נדיר אצל אנשים בריאים ירפאו חולים במחלה דומה.
התרופה שנבחרת באופן הומאופטי מעוררת בשקט גם במנה קטנה מחלה מלאכותית אצל
פציינט שקרוב למחלה הטבעית . המחלה המלאכותית הזאת מרפאת באופן מהיר וקבוע
(הומאופטי) את החולה מהמחלה המקורית.
137§
(מנות פרובינג מצומצמות מוציאות אינפורמציה טובה יותר ובטוחה יותר מאשר
מנות גדולות)
בניסיונות כאלה, עד גבול מסוים , ככל שהמנה מופחתת יותר התגובות הראשוניות ברורות
יותר, ורק אלה שחשוב לדעת עליהן בלי תגובה נוגדת או מאוחרת של כוח החיים. זאת בתנאי
שהנסיין הוא אדם רגיש, אוהב אמת, ממוצע, ומסוגל לתשומת לב עצמית.
ומצד שני , עם מנות גדולות מדי, לא רק שיש מספר תגובות נגד שמתערבות בסימפטומים, אלא
שהתגובות הראשוניות מבצבצות בדרך מבולבלת ואלימה שקשה לערוך תצפית. בכך גם יש
סכנה לנסיין. אין להתייחס לכך באדישות אלא בצורה אנושית מונחית ע"י אהבת האדם.
138§
(בזמן הפרובינג, יש זקוף את כל המחלות, ההתרחשויות, והשינויים לתרופה)
כאשר נעשה ניסוי טהור עפ"י ההנחיות ( 124-127 ) ינבעו כל השינויים מפעולת התרופה.
כל השינויים יהיו שייכים באופן ייחודי לתרופה ויירשמו ככאלה (ביומן הניסוי). זה נכון גם אם
הנסיין חווה תגובות דומות בעבר. הופעתן המחודשת מראה שהאדם הזה בקונסטיטוציה
הגופנית שלו רגיש במיוחד לשינויים הללו. בזמן במקרה הזה נעשה הדבר ע"י התרופה.
הסימפטומים מופיעים כעת (בזמן שהתרופה היעילה שולטת במצבו הכללי של הנסיין) לא בזכות
עצמם אלא נובעים מהתרופה.
139§
(על הנסיינים לערוך יומן מפורט)
אם מטפל מנהל פרובינג עם אנשים אחרים עליו לשים לב להנחיות הבאות:
על הנסיין לכתוב בפרוט את כל הרגישויות שלו, מחלות, התרחשויות, ושינויים במצבו ולציין מתי
קרו.
על הנסיין לציין כמה זמן עבר מנטילת התרופה על להופעת הסימפטומים.
עליו לשים לב למשך הזמן שהסימפטומים אורכים.
(יש לראיין את הנסיינים מדי יום)
המטפל צריך לעבור על היומן, בנוכחות הנסיין מיד לאחר השלמת הפרובינג או באופן
יומיומי אם הפרובינג אורך מספר ימים. יש לעשות זאת כדי לערוך תשאול מדויק על כל אירוע
כשהוא עדיין טרי בזיכרון. עליו להוסיף פרטים נוספים על האירוע ולהתאים את הרישומים עפ"י
הנדרש לעדותו של הנסיין.
140§
אם הנסיין לא כותב, על המטפל לראיין אותו כל יום לגבי מה ואיך קרה באותו יום.
הנסיין צריך להתנדב לתפקיד. יש להימנע מניחושים ומהשערות ומ"חליבת פרטים" מהנסיין. יש
לעשות הכל בזהירות כפי שנעשה בלקיחת מקרה ובבניית תמונת של המחלה ( 84-99).
141§
(הניסיונות הטובים ביותר הם אלה שהמטפל עושה על עצמו)
מכל הניסיונות של פעולות התרופות הפשוטות המשנות את מצב האדם ושל המחלות
המלאכותיות שהן יוצרות באדם הבריא , הפרובינג הטוב ביותר הוא זה שהמטפל הבריא, חסר
הדעה הקדומה עורך על עצמו, בכל האכפתיות והזהירות הדרושים. הוא יודע בביטחון הגדול
ביותר שמה שקרה זה הוא עצמו.
142§
(מידע קליני: חקירת מקרים ע"י התבוננות בפציינטים חולים צריך להערך ע"י אומנים ביכולת
תצפית)
קשה לחקור את פעולתן הנקיה של תרופות בזמן מחלה ( אצל חולים 107 – ). אבחנה בין
הסימפטומים של התרופה הפשוטה שנבחרה כדי לרפא והחוליים של המחלה המקורית (אפילו
במחלות שאינן מגוונות, במיוחד הכרוניות) היא בתחום יכולתו של רב אומן באבחנה ותצפית ויש
להשאירה למומחים בתחום.
איסוף וחיבור של מטריה מדיקה נכונה
143§
(מטריה מדיקה נכונה היא אוסף של צורות פעולה, של חומר רפואי)
אפשר לחבר מטריה מדיקה נכונה רק ע"י הוכחה (פרובינג) של מספר ניכר של תרופות פשוטות
על אנשים בריאים, ואיסוף כל המרכיבים והסימפטומים שכל תרופה (כיוצרת מחלה מלאכותית)
יכולה להוציא . מטריה מדיקה נכונה היא אוסף של צורות התגובה הנכונות והמיוחדות של
חומרים רפואיים פשוטים. זהו קודקס של הטבע שבו:
נאספים הרישומים של כל תרופה שנחקרה , קבוצה של שינויי מצב וסימפטומים מיוחדים כפי
שנראו לצופה.
מוצגים באופן מושווה ודומה מרכיבי המחלה ההומאופטיים למחלות הטבעיות שאותן ניתן יהיה
לרפא יום אחד. מרכיבי המחלה הללו, מכילים מצבי מחלה מלאכותיים, שמציעים למצבי מחלה
טבעיים את הדרך היחידה הנכונה, ליישום הומאופטי לשם החלמה קבועה.
144§
על כל ההנחות הסתמיות והמזויפות להישאר מחוץ למטריה מדיקה כזו. יש לאפשר אך ורק
לשפת הטבע שנחקר באופן זהיר ונכון, להיות השפה היחידה.
145§
(רק אספקה רבה של תרופות ידועות תאפשר לנו למצוא את התרופה המתאימה ביותר לכל
מקרה מחלה. עד כה אפשר למצוא לכל מחלה תרופה מתאימה)
כמובן שרק אספקה רבה של תרופות ידועות במדויק (שיכולות לייצר שינוי במצב האדם) יכולות
לאפשר לנו למצוא ריפוי הומאופטי – אנלוגיה מתאימה של פוטנץ מחלה מלאכותי – לכל אחת
מאינסוף המחלות בטבע , לכל מחלה הרסנית בעולם. בינתיים (הודות לנכונות הסימפטומים
ושפע מרכיבי המחלות שכל אחד מחומרי התרופה הראה בפעולתו החודרנית לגוף הבריא) יש
מעט מאד מקרי מחלה שנותרו, שאין להם מענה בין התרופות
ההומאופטיות שעברו פרובינג וידועות בפעולתן הטהורה, תרופות המחזירות בריאות
באופן עדין וקבוע ללא תופעות לוואי. התרופות ההומאופטיות עושות זאת בברור באופן יותר
בטוח מכל התראפיות האחרות השייכות לרפואה האלופטית. חוסר הידע לגביהן גורם לשינוי
ולהחמרה, ולא יכול לרפא מחלות כרוניות , אלא יותר מחליש , פחות מרפא ולעתים מסכן חיים.