עבודה על פרובינג-איסוף וחיבור מטריה מדיקה
143# מהי מטריה מדיקה?
מטריה מדיקה נכונה הינה אוסף של צורות פעולה של חומר רפואי שעבר מס' ניסויים ניכר, על אנשים בריאים ואיסוף כל המרכיבים והסימפטומים שמוציא כל חומר (רמדי). באיסוף :
1) נאספים כל הרישומים של כל תרופה שנחקרה, קבוצה של שינויי מצב וסימפטומים מיוחדים, כפי שנראו לצופה.
2) מוצגים ומושווים רכיבי המחלה המלאכותית (מהניסוי) למחלות הטבעיות שאותן ניתן יהיה לרפא יום אחד.
דרך זו ציגה לנו את הדרך היחידה והנכונה ליישום הומאופתי שיביא להחלמה קבועה.
145# משמעות הידע במטריה מדיקה
רק אספקה וידע נרחב ומדוייק לגבי תרופה (הומאופתית) יאפשרו לנו למצוא ריפוי הומאופתי בעל אנלוגיה מתאימה של פוטנץ מחלה מלאכותית, לכל אחת מאינספור המחלות הקיימות בטבע.
התרופות ההומאופתיות לרוב ייתנו מענה לכל מחלה ויחזירו בצורה עדינה, מהירה וקבועה , ללא תופעות לוואי, למצב של בריאות בצורה הבטוחה ביותר מבין כל השיטות האחרות שקיימות.
האנמן מציין כי בתחילת דרכו בהומאופתיה הוא היה היחיד לבצע על עצמו פרובינג. עם הזמן הצטרפה אליו חבורה של אנשים צעירים ואמינים, שערכו על עצמם פרובינג. מה היינו עושים ללא הדיוק והאמינות של הפרובינג? כיצד היינו מתגברים על אינספור המחלות שבטבע? רק דיוק ואמינות שכאלה, מאפשרים להכניס פרובינג לתוך מטריה מדיקה. (הוא רומז בעדינות לכוונותו בסעיף 144#)
144# הוצאת הנחות סתומות מחוץ למטריה- מדיקה
בואו ונשאיר את כל ההנחות הסתומות והמזוייפות מחוץ למטריה מדיקה וזאת על מנת לקבל אך ורק את שפת הטבע הנכונה.
עד כאן לגבי תקציר וסידורו מחדש של הפרובינג.
והרי התקציר לדברים החדשים שמשמיעים קנט וויתולקס לגבי הפרובינג:
הלימוד של הפרובינג לפי KENT
כללי: קנט טוען כי מצב של ענווה פותח את ראשו של האדם. כאשר האדם סומך על עצמו, הוא מתייחס לעצמו כאילו היה אלוהים וראשו סגור. הוא לא מסוגל לראות דברים שמעבר. הוא מסונוור.
כאשר האדם מרגיש כישלון הוא נפתח ונחשף לידע בכל סיטואציה אפשרית. ענווה היא דבר חשוב וקנט טוען כי אין דבר יותר הרסני מאשר יהירות.
פרובינג:
* הדרך הטובה ביותר ללמוד רמדי היא דרך פרובינג. המטפלים מתייחסים אל עצמם כאל קורבנות המחלה ויתעדו במשך שבוע את הסימפטומים לפי תיעוד של זמן ובזהירות ימקמו אותם על עצמם.
זהו המצב של החולי האינדיבידואלי שבכל חולה.
* האדם היחידי שיודע מהו החומר הנבחן בפרובינג יהיה המאסטר פרובר (העורך של הניסוי) בעוד שכל הנסיינים אינם יודעים איזה חומר רפואי הם נוטלים.
* הנסיינים מתבקשים שלא לדבר ולספר אחד לשני על הסימפטומים שלהם (במהלך הפרובינג).
* אם תרופה משתלטת על הנסיין כל הסימפטומים הכרוניים שלו יירגעו.
* אם ההחזקה של התרופה תהיה חלקית, התרופה תייצר מעט סימפטומים. הסימפטומים המועטים הללו אשר השפיעו על מס' נסיינים ייצרו את האפקט הכרוני של הרמדי- זוהי השפעתה על המין האנושי.
* במידה וניתנת רמדי אקוטית, יכול עורך הפרובינג להזהיר את הנסיינים שאולי יופיעו סימפטומים ב4-3 ימים הקרובים. סימפטומים של רמדיז אנטי פסוריים- ייקח להם יותר זמן להופיע. אם הרמדי איטית בפעולתה (אלומינה) על העורך לייעץ לנסיינים שלא להתערב לפחות ב 30 הימים הקרובים (כי זמן התגובה והופעת הסימפטומים יהיה גם הוא איטי).
* חשוב מאוד לחכות עד לסיום מהלכה של מחלת התרופה (הרמדי), חשוב מאוד ללמוד היטב על התקדמות המחלה, תקופות התקדמותה ותקופות השפל והשקיעה שלה בלימוד של המטריה מדיקה- ממש כמו לימוד המיאזמות.
* בזמן הפרובינג אסור להתערב במהלכה של הרמדי. התערבות שבאה להבהיר סימפטומים היא מסוכנת שכן היא מהווה חדירה כפולה לקונסטיטוציה של האדם, ולכן הסימפטומים עשויים (חלקם) להישאר עם הנסיין עד לערוב ימיו. יש לתת לסימפטומים להופיע, לסיים את מהלכם ולהיעלם לבד.
* חלק מהמטפלים מלמדים שיש לתת פוטנץ אחד לתגובה הראשונית ופוטנץ אחר לתגובה השניונית. קנט אומר בצורה חד-משמעית שאין דבר כזה!
* אין לתת או ליחס חשיבות גדולה לפרובינג מחומר גולמי משום שבמקרה הטוב הוא מעניק לנו רק רעיון מקוטע וחסר תועלת.
מטריה מדיקה:
* כדי ללמוד מטריה מדיקה אדם צריך להיות במצב של תמימות ולשים את האגו שלו והגאוה בצד. חשוב מאוד שתהיה לאדם היכולת לדעת להקשיב וללמוד ממקורות אחרים.
* חשיבותה של מ"מ- קנט מספר בסיום הרצאתו על מקרה שנראה מאוד ברור אך בילבל אותו. בזכות הידע והשימוש הנכון במטריה מדיקה הוא מצא לאדם את התרופה הנכונה והוציא אותו מהתרדמת שבה היה שרוי, הוריד לו את החום הגבוה והחזירו לתיפקוד.
ויתולקס- לידתה של רמדי
ויתולקס מתייחס לרמדי ולטווח שלה כאל ספקטרום בעל טווח רחב מאוד. הוא מתייחס לכח החיים כמפעיל מערכת ההגנה של הגוף. מערכת ההגנה של הגוף עובדת על תדר מסויים וברגע שהיא תקבל אותו ממקור נוסף- מהרמדי, תתוקן הסטייה של כח החיים והכיוון של המחלה יתהפך לכיוון של בריאות.
תמיד קיים קשר ישיר בין תדר של רמדי לתדר של המחלה. בעצם,כאשר התדר מתאים אנו מחזקים את הגוף ע"י חיזוק נקודת התורפה של מערכת ההגנה של הגוף.
השיטה האלופתית בוחנת את החומרים בראשית על בעלי חיים ולכן אינה תורמת לנו, משום שבעלי חיים מוציאים רק סימפטומים פיזיים בעוד שאנו מחפשים סימפטומים בשלושה מישורים- מנטלי, רגשי ופיזי.
בנוסף לכך הם בוחנים את התרופות (האלופתיות) על בני אדם חולים ולנו זה שוב לא עוזר בשל ערבוב הסימפטומים של התרופה עם אלו של המחלה הטבעית.
ויתולקס מדבר הרבה על החשיבות בהשגתם של סטנדרטים גבוהים ומחמירים בכל הנוגע לאיכות החומר ואיכות הפרובינג, מכיוון שמידע זה אמור לשמש את כלל האנושות. הוא מציין את נושא הויברציה של המחלה בנסיין לעומת הויברציה של התרופה (רמדי) והוא מציין כי אם שתי הויברציות- הן של הנסיין והן של החומר הנבחן (רמדי) יהיו בדיוק אותו הדבר, הרי שהנסיין יחווה שינוי דרמטי והקלה מתמשכת בכל הסימפטומים שלו. ככל שהאדם (בפרובינג) רגיש יותר, כך הוא ירויח יותר ע"י כך שבריאותו עולה מדרגה לאחר כל פרובינג (צויין גם ע"י האנמן אך לא בדיוק בצורה כזו אלא שככל שאדם עושה יותר פרובינג בריאותו עולה ומשתפרת והרגישות שלו פוחתת).
ויתולקס מציג שלושה קריטריונים שבעיניו הם מכריעים בכדי לקבוע האם רמדי הוכחה בצורה מלאה.
1) הסימפטומים יילחו מספרות הטוקסיקולוגיה- מקרי הרעלה של החומר וכן מפוטנצים נמוכים וגבוהים.
2) הסימפטומים שנרשמים חייבים להיות משלושה מישורים באורגניזם- מנטלי, נפשי ופיזי.
3) הסימפטומים חייבים לכלול ריפוי עם נתינתה של הרמדי לאדם החולה בתהליך החזרה לבריאות.
רמדי שיש בה רק שינויים פיזיים אינה יעילה למטרות הומאופתיות. תאור של רמדי שלא כוללת חלקים שרופאו מציג רק תמונה חלקית של הרמדי ולא מסייעת לנו. לעומת זאת, רמדי שסימפטומים הושמדו בשימוש בה במהלך תהליך הריפוי תהווה עבורנו מקור אמין ביותר, משום שאלו מצביעים על הדרגה הגבוהה ביותר לרמדי. ריפוי של מקרה יחיד אינו נחשב אמין.