גלובולים  | פנינים הומאופתיות  | אבישי קמינר|  הפנינה הראשונה

שוב אתם נוסעים באוטו, ולאחר מספר דקות- בום!

הילד מרגיש לא טוב והופס..   הוא מקיא את נשמתו בכל הרכב, ואתם רק מהריח מאבדים כיוון.

אתם יודעים שאולי זה מהטלטולים של הרכב, אולי הילד אכל יותר מידי?

אבל זה קורה שוב ושוב ואתם כבר לא יודעים מה לעשות?

האם קורה לכם לפעמים שאתם חשים שלא בטוב, ומיד הכול מתחיל "לעלות" לכם?

אתם בוודאי חשים בבחילה הקרבה ובאה, ויודעים שאין לכם הרבה מה לעשות?

לפתע אתם מרגישים את שרירי הבטן מתכווצים, המזון בקיבה שלכם מתחיל לטפס ולעלות לו למעלה, ולבסוף אתם מוצאים את עצמכם מקיאים.

זה קורה לפעמים לא?!

והתחושה- ממש לא נעימה.

זוהי תחושת קבס קשה, חומצית ומגעילה, אשר רק גורמת לרצות שזה כבר יקרה- וזה קורה!

אז מה הבעיה?

הבעיה היא שגם לאחר ההקאה, התחושה הלא נעימה אינה עוברת ואין הקלה.

אתם ממשיכים להרגיש בבחילות, שגורמות לרצות להקיא שוב, וכל זאת מבלי שיש הקלה אמיתית ושיפור במצבכם.

אז מה אפשר לעשות?

האם יש דרך אלטרנטיבית וקלה, שיכולה לעצור את הבחילה?

התשובה היא- כן!

קבלו שלוש רמדיז שונות, שיעצרו ויקלו על ההקאה והבחילה.

איפקקאונה (Ipec)

איפקקאונה היא רמדי שמתאימה למצב של בחילות והקאות מתמשכות.

מאפיין בולט שלה הוא שגם לאחר ההקאה, לא מגיעה הקלה במצב.

בדרך כלל לאחר שאנחנו מקיאים מגיעה תחושה גדולה של הקלה.  כאשר אין הקלה, זוהי בהחלט אינדיקציה לנטילה של איפקקאונה.

היא מתאימה לבחילות והקאות שמגיעות בעקבות: כאב ראש חזק, הקאות בוקר, הקאות עם דם, בחילות שמלוות בדימומים, הקאה לאחר שיעול חזק והחמרה לאחר ההקאה.

זוהי רמדי מעולה לבחילות והקאות למצבי: דימומים, ומתאימה גם כאשר יש בחילות והקאות בזמן הלידה.

מאפיין נוסף ברמדי זו הוא תחושת הדחיה והסלידה לכל סוג של מזון, ואפילו לריח שלו, שגורם לאדם להחמרה בבחילה כתוצאה מכך.

חשוב לציין, שהרמדי איפקקאונה היא רמדי מצויינת להקלה על הבחילות וההקאות שמגיעים לאחר טיפול כימותרפי.

נטילה: נוטלים איפקקאונה 30C  באופן חד פעמי, ומחכים לתוצאות שמגיעות דיי מהר.

אם השיפור הוא איטי, ניתן לנסות ולתת עוד פעם איפקקאונה (3 גלובולים זה מספיק, מתחת ללשון- לספיגה מהירה וטובה ביותר).

אנטימוניום קרודום (Ant-c)

מי שצריך את האנטימוניום הם בדרך כלל ילדים\מבוגרים, שאוהבים מאוד לאכול והרבה.

הבחילות וההקאות שלהם מוחמרות בעקבות חשיפה לחום (תנור, אש, מפזר חום וכו…), סובלים מחשיפה לשמש ומקלחת קרה שגם היא לא עושה להם טוב.

אחד הדברים שבולטים ומאפיינים אותם הוא הדחייה שלהם וסלידתם ממגע ואפילו שלא יעיזו להסתכל עליהם. יכולים מצד שני להיות מאוד סנטימנטליים ומתרגשים מאור הירח.

אלה ילדים שמקיאים את החלב שינקו ולאחר מכן יסרבו לינוק שוב ויהיו מאוד עצבניים.

המאפיינים של רמדי זו בבחילות והקאות:

בחילה שבאה ביחד עם שלשולים, דחייה אדירה מהבחילה ורצון עז להקיא.

ההקאות מוחמרות לאחר האכילה או השתייה אין הקלה לאחר ההקאה.

הבחילה יכולה להיפסק, אולם ההקאות נמשכות!

ההקאות מפחידות מכיוון שהן מלוות בעוויתות ששום דבר לא יכול לעצור.

ההקאה שלהם תהיה מלאה בליחה ובנוזל מרה.

נטילה: נוטלים אנטימוניום קרודום 30C חד פעמי, במידה ויש התאמה בסימפטומים.

כעת, ממתינים לראות אם יש שיפור במצב.

אם יש שיפור גדול אז מגדילים את מרווחי הזמן לנטילה של פעם בשעה.

אם ההשפעה קלה, אפשר לנסות ליטול שוב את הרמדי.  אם אין כלל השפעה, ייתכן שצריך לבחור רמדי נוספת או אחרת.

דיגיטליס (Dig)

דיגיטליס מתאימה למצב של בחילות והקאות המלוות בחולשה מאוד גדולה.

הם מרגישים שהקיבה שלהם בוערת, וזה מקרין להם לוושט. חולשה מאוד גדולה שאליה מתלווים הרבה מאוד פיהוקים עמוקים. הבחילה עוצמתית ביותר ועיקשת, וכאשר הם מקיאים הלשון שלהם נקיה. הבחילה נוראית ולמרות ההקאה אין להם הקלה כתוצאה מההקאה. הם סובלים מבחילה שמגיעה גם לפני וגם אחרי שהם משתינים.

כל מראה או ריח של אוכל מעורר ומצית להם את הבחילה.

הבחילה יכולה להיות כשהם קמים בבוקר ומתרוממים והיא מלווה בצמא.

עשויים גם לסבול מעילפון והקאה כתוצאה מתנועה.

אחד המאפיינים של דיגיטליס הוא שבפעולת ההקאה, האדם מרגיש שיש לו ירידה בדופק, והדופק נחלש ומשתנה, מה שיוצר דופק לא סדיר ולעיתים חלש מאוד.

החולשה הזו גורמת הרבה מאוד פעמים לעילפון בקרב מי שזקוק לרמדי זו.

גם להם אין הקלה לאחר ההקאה.

נטילה: דיגיטליס 30C ומעקב, בעיקר אחרי נתוני הדופק והחיבור שלו להקאות.

אם רואים שהדופק עולה ומסתדר, סימן שהכיוון הוא נכון, ונראה גם את הירידה וההפסקה של הבחילות וההקאות, כמו גם בעילפון של האדם.

מאחל לכם הרבה בריאות

אבישי

אהבתם את המידע שקראתם? הוא הועיל לכם?

למה שלא תפרגנו?

לחצו על כפתור ה שלמטה

איפקקאונה משככת הבחילות

 

הקדמה

קורה לכם לפעמים שאתם חשים שלא בטוב, ומיד הכל מתחיל "לעלות" לכם? אתם חשים בבחילה הקרבה ובאה ויודעים שאין לכם הרבה מה לעשות?

שבעצם, כל שנותר לכם הוא "לתת לגוף לעשות את שלו", כלומר לתת לשרירי הבטן להתכווץ, למזון שנמצא בקיבה לעלות ופשוט להקיא את כל מה שהיה וגם מה שנשכח בקיבה?

זה קורה לפעמים לא?!  ואין יותר מידי מה לעשות.  ברוב המקרים אנחנו נותנים לגופנו לבצע את פעולת ההקאה שמגיעה מיד לאחר הבחילה הנוראה, מתוך תקווה שאכן הדבר ייצור הקלה משמעותית, כמצופה, וכך נוכל לשוב לתפקוד חלקי לפחות.

גם קורה הרבה פעמים שאנחנו מתבדים בנושא זה לא?!

אנחנו חווים בחילה קשה מאוד, שהולכת ומתעצמת מרגע לרגע. נוצרת תחושת קבס קשה, חומצית ולא נעימה, אשר רק גורמת לנו להתחנן שתבוא ההקאה ונוכל להשתחרר מההרגשה הנוראית הזו.  ואז זה קורה!

אנחנו מקיאים את נשמתנו, אבל שלא כמצופה, התחושה הלא נעימה הזו אינה עוברת. אנחנו ממשיכים לחוש לא נעים בבטן ובקיבה, ובעצם לא חווינו את ההקלה המיוחלת בעקבות ההקאה.

מה קורה פה?  למה זה ממשיך?  איך מתמודדים עם זה?

כל התשובות מייד!

 

מהי בחילה?

בחילה היא בעצם סוג של תחושה לא נעימה בבטן, שעשויה אף להתבטא בצורה של תחושת קבס חוסר נוחות או תחושת מחנק חלקי ואי נעימות באזור הקיבה.  תחושה זו בדרך כלל מעוררת בגוף את המנגנון שגורם לנו לפלוט החוצה את תוכן הקיבה, כלומר- להקיא.

בחילות יכולות להוות אינדיקציה להרבה מאוד מחלות,  זיהומים ויראליים, מאפיינים של הריון והכי הרבה- מאפיינות תופעות לוואי של תרופות רבות ומגוונות.

בעצם, כאשר מסתכלים על זה מהצד, תופעת ההקאה המתלווה לרוב לבחילה היא כמעט מתבקשת.  מדוע?  מכיוון שזהו בעצם סוג של מנגנון הגנה של גופנו.

כאשר הגוף מזהה חומר שלא עושה לו טוב או יוצר הרעלה כלשהי, הוא יעשה הכול על מנת לפלוט אותו החוצה.

ניתן לראות זאת במנגנוני סילוק שונים ומגוונים של הגוף, החל משערות הצליאה באף שנעות כלפי חוץ על מנת לסלק גורמים לא רצויים, וכלה בנזלות או בהפרשות של חומרי פסולת כגון שתן או צואה.

גם כאן, הגוף שלנו, מבצע את הפעולה הלגיטימית והטובה ביותר עבורו, שמטרתה המרכזית היא ניטרול הבעיה עד כמה שניתן, סילוק אותם החומרים מעוררי הגירוי השלילי, ופליטתם החוצה, באמצעות מנגנון ההקאה.

 

 

הגישה ההומאופתית למצבים אקוטיים

בעצם, הומיאופתיה היא שיטת ריפוי הוליסטית שבאה לטפל באדם ולא בסימפטום. לכן, השאלה הברורה והמתבקשת מצידכם היא: "רגע, אבישי, איך בעצם אתה יכול לבוא ולספר לנו על פיתרון הומאופתי, בזמן שבעצם כל מקרה הוא לגופו, כל מטופל נבחן אחרת?  איפה עיקרון האינדיבידואליות שאתה כל כך מהלל ומשבח?

איך אתה עושה הכללות על סימפטום אחד? איך אתה יכול להסביר את זה? אתה בכלל יכול להסביר את זה? מכיוון שזה פשוט סותר את כל מה שהעברת לנו על עקרונות ההומאופתיה!".

השאלה שעלתה היא שאלה מצויינת! מה בעצם להומיאופתיה ולטיפול בסימפטום או אוגדן ספציפי של סימפטומים?

התשובה פשוטה מאוד, זוהי התייחסות אקוטית שהיא שונה מאוד במהותה מהטיפול במחלות כרוניות וארוכות טווח.

"נו די, דבר עברית, לא מבינים את כל המינוחים האלה- רד קצת לעם".

מצב אקוטי הוא מצב שבו יש התקדמות מהירה מאוד וסוערת מאוד של המחלה. מצבים אקוטיים לרוב מתאימים לשפעות השונות שבאות לבקר אותנו מידי פעם, זה יכול גם להיות מצב של פגיעה כתוצאה מגורם חיצוני כגון: חבלה של תאונת דרכים, חדירת גוף זר לגוף (לעין, ליד, לאוזן) עקיצות או נשיכות של בעלי חיים, והרשימה עוד ארוכה מאוד.

מה שמאפיין מצב אקוטי היא צורת ההתגייסות של הגוף, לטובת הריפוי והסרתו של הגורם הבעייתי הגורם להחלשתו ואף לסיכונו של הגוף.

דוגמא: כאשר אנו חוטפים כוויה, כל הגוף שלנו הופך כוויה.  כעת לאחר שכבר חטפנו אותה, מתגייס כל הגוף ומשקיע מאמצים אנרגיות ומשאבים, על מנת לרפא את אותה הכוויה.  זה מתבטא בעובדה שזה מטריד אותנו, זה מניע אותנו לבצע פעולות שיקלו על הכאב שלנו, ומגייס את כל המערכות האפשריות בגוף, על מנת לרפא את הכוויה.

אפשר לראות את זה יפה בתגובה הבאה: האזור יהיה אדום, חם למגע, בצקתי ונפוח.  כל אלה הן התגובות המיידיות של הגוף על מנת ליצור תיקון לאזור הפגוע. זוהי בעצם התגובה הדלקתית של הגוף.

כאשר אנו סובלים מבחילה, כל הגוף למעשה מגייס את כל מה שהוא יכול, על מנת לסלק את המטרד הזה ולהקטין את הסיכונים שזה עלול ליצור בהמשך.

לכן, כעת אנו מבינים שוב, שאין זה פלא שהתגובה הכמעט אינסטינקטיבית והמתבקשת מהגוף היא בעצם תגובת\ רפלקס ההקאה.

איפקקאונה בשירות הרפואה

גם עולם הרפואה גילה את הצמח המופלא הזה, האיפקקאונה. למעשה, בגלל שמו הארוך והמצחיק משהו, קוצר שמו בעגה הרפואית, וניתן לראותו בשם איפקק.

גם ברפואה המודרנית משתמשים בצמח האיפקקאונה.  במקרים בהם אדם נחשף לחומרים רעילים ומסוכנים, סמים או כימיקלים בגופו, ניתנת תרופה שעשויה מצמח זה, והיא גורמת לפעולה המתבקשת- הקאה.

ברור שמטרת יצירת תהליך ההקאה הוא על מנת להציל את המטופל מהרעלהשל אותם חומרים רעילים, כימיקלים או סמים, אשר כעת מסכנים את חייו.

תזכורת לחוק הדומים

כאשר אנו רוצים לגרום להקאה, ניקח את האיפקקאונה הרפואית, אבל האם היא יכולה לרפא גם את הבחילות וההקאות שסובלים מהם כעת?

בוודאי! זכרו את החוק המרכזי בהומיאופתיה: "דומה בדומה ירפא".

חומר שמיצר סימפטומים חולניים באדם בריא, ירפא אדם אחר אשר הסימפטומים מהם הוא סובל יהיו דומים לתמונת המחלה של האדם הבריא שחלה.

לכן, איפקקאונה כרמדי הומאופתית הניתנת בצורה מדוללת ולא חומרית, תיצור תהליך של ריפוי, לאנשים הסובלים מבחילות והקאות הדומות בסימפטומים לאלה של האיפקקאונה.

איפקקאונה- לריפוי של בחילות והקאות

איפקקאונה שייכת למשפחת הרוביאציאה. משפחה זו היא המשפחה אליה שייך צמח הקפה.  מה שמאפיין משפחה זו הוא בעצם גירוי יתר של המערכת העיצבית. ניתן לראות שיש להם הרבה רצונות, רעיונות וכו…

מצד שני כל גירוי נוסף גורם להם להחמרה: הודעה משמחת או הפתעה, סטימולנטים וחומרים מעוררים, וחומרים כגון: סיגריות וטבק או אלכוהול ואפילו סקס, גורמים להחמרה במצבם.

איפקקאונה מתאימה למצב שבו האדם סובל מבחילות והקאות מתמשכות. אחד המאפיינים של רמדי זו הוא בכך שגם לאחר ההקאה, לא מגיעה הקלה במצב.

 

בעצם, בדרך כלל לאחר שאנחנו מקיאים מגיעה תחושה גדולה של הקלה.  כאשר זה לא קורה, זוהי בהחלט אינדיקציה לנטילה של איפקקאונה.

היא מתאימה לבחילות  והקאות שמגיעות בעקבות כאב ראש חזק. הקאות בוקר, הקאות עם דם, בחילות שמלוות בדימומים, הקאה לאחר שיעול חזק, החמרה לאחר ההקאה (שזה בעצם די מוזר).

זוהי רמדי מעולה לבחילות והקאות למצב של: דימומים, כשנלווה דימום חריג מהרחם, ומתאימה גם כאשר יש בחילות והקאות בזמן הלידה.

נראה שישנו שילוב מיוחד וחיבור בין בחילות לדימומים ברמדי הזו.

מאפיין נוסף לרמדי זו, הוא תחושת הדחיה והסלידה לכל סוג של מזון, ואפילו לריח שלו, שגורם לאדם להחמרה מכך.

אחת האינדיקציות הנוספות לרמדי איפקקאונה היא שנראה שיש פה איזושהי מחזוריות בסימפטומים מהם סובל האדם.

מן הראוי לציין גם, שהרמדי איפקקאונה היא רמדי מצויינת להקלה על הבחילות וההקאות שמגיעים לאחר טיפול כימותרפי.

 

הטיפול ההומאופתי בוירוס הרוטה

 

 

שינויי מזג האויר והשלכותיו

החורף אט אט הגיע, ומביא עימו בעיקר קור עז ממרחקים. השינויים במזג האויר גורמים לנו לתהפוכות גדולות בכל הנושא של האיזון ושמירת חום חום הגוף במצב תקין. כעת, אנחנו לובשים יותר שכבות בשל הקור, ומקפידים על בידוד נרחב ככל הניתן מפגעי מזג האויר החורפי, הבא עלינו לטובה.

 

זה ממש חיוני והכרחי עבורנו. אבל החורף טומן בחובו גם המון מחלות ווירוסים, אשר מוצאים את דרכם אלינו או אל ילדינו, ומתחילים לחולל מחלות, אשר לעיתים נדמה לנו שהן נעות בצורה מעגלית, ואינן מרפות מבאי הבית. בתחילה הילד הקטן חולה, אחריו נדבקים האמא והגדול, בהמשך נופל למשכב גם האבא ואז זה מתחיל לחזור על עצמו שוב.

 

איך זה קורה?

אין ספק שלמזג האויר ישנה השפעה פיזית, אך גם מנטאלית על כולנו. לכן, מתקיים השלב ההכרחי בחייו של כל מחולל מחלה באשר הוא, שלב החדירה לגוף והשיכפול. כאשר גופנו נחלש בשל סיבות סביבתיות או מגורמים אחרים ושונים, נחלשת המערכת החיסונית של הגוף, ואנחנו הופכים בן רגע להיות פגיעים מאוד וחשופים למפגעים. מחוללי המחלה מנצלים את הפירצה במערכת האבטחה של הגוף, ומצליחים לחדור פנימה. בנוסף לכך הם גם זוכים לקבל הזנה מגופנו ואף לנצל את המשאבים העומדים לרשותם, על מנת לשכפל את עצמם ולהמשיך לזרוע הרס בכל מקום אפשרי בגוף.

הדרכים הקונבנציונליות להתמודדות עם מחלות

כאשר נחשף גופנו למחולל מחלה חיידקי, הטיפול הוא בדרך כלל די פשוט. נזהה לרוב חום גבוה שאליו מתלוות תופעות כמו צמרמורות, הזיות, הזעה מרובה ושופעת ועוד…

 

פניה לרופא המשפחה, תניב במקרה כזה טיפול באמצעות אנטיביוטיקה, אשר תגרום לחיסולו של החיידק מחולל המחלה, ובכך תביא לשקט ורגיעה במערכת החיסונית של הגוף. אולם, כאשר מחולל המחלה הינו ויראלי יש לנו בעיה. נכון להיום, אין לרפואה כלים יעילים לטיפול והתמודדות עם מחוללי מחלה אלה.

 

הוירוסים הם בעצם מולקולות, אשר נכנסות לגוף ומתחילות לנצל את המשאבים של התא לטובתם. הם מנצלים את האנרגיה של התא וניזונים ממנו, הם גורמים לתא ליצור שכפול שלהם ע"י שימוש במקטעים של הר.נ.א שלו, וכך הם מתרבים ומפיצים את עצמם לכל עבר בגופנו הסובל והדואב. הסימפטומים במחלה ויראלית יהיו "קלים" כביכול" בהשוואה למחלה חיידקית, אך פה יש החלשה ופגיעה הרבה יותר נרחבת במערכת ההגנה החיסונית של הגוף. מכיוון שאין טיפול יעיל כנגד וירוסים ישלח אותנו הרופא לכמה מי מחלה, נצטרך לשכב לנוח, לשתות הרבה תה חם, לשתות מרק עוף- המכונה "הפניצילין היהודי", ובעיקר לתת לגוף להתמודד לבדו במערכה הלא פשוטה מול הוירוסים. בעצם, כאשר מסתכלים על זה, ניתן לראות כיצד הוירוסים הולכים והופכים יותר ויותר אלימים מידי שנה, וההתמודדות עימם נהיית קשה יותר, שלא לדבר על זמן ההחלמה ש הולך ומתארך.

וירוס הרוטה והשלכותיו

כיום בימים אלה, ובכלל בחודשים האחרונים (סוף 2010 ותחילתה של 2011), מסתובב לו וירוס חזק מאוד של כאבי בטן, הקאות ושילשולים בילדים, אשר אף גורם להם לאובדן הכרה והובלה בהולה לבית החולים.

 

ניכר כי רוב מקרי אובדן ההכרה נגרמים כתוצאה מאותם הקאות ושילשולים בלתי פוסקים, אשר גורמים לילדים להתייבשות סמויה, שמובילה אותם לבסוף למצב של אובדן הכרה.

 

הוירוס הזה הוא וירוס הרוטה. זהו וירוס מוכר אשר גורם לחום נמוך והקאות שבמהלכו מתפתחים גם השילשולים. בעקבות תופעות אלה חל שינוי רציני במאזן המלחים בדם והתייבשות, אשר ללא סיוע בזמן וטיפול נכון, עלול לגרום לנזק קשה מאוד.

 

כאמור, אין לוירוס זה טיפול לאחר ההדבקה, אך ישנו חיסון במערכת הבריאות אשר ממליצה ליטול אותו מבעוד מועד, על מנת להימנע מהמפגש הקשה והמסוכן הזה. וירוס הרוטה מועבר בעיקר באמצעות מגע בחפץ שזוהם עם הפרשות שבהן יש את וירוס הרוטה, או במגע עם אדם אשר נדבק ונושא את וירוס הרוטה. אחת הדרכים היעילות להימנע ממפגש עם וירוס הרוטה היא באמצעות הקפדה על היגיינה, שטיפה של הידיים ורחיצתם בסבון. ההידבקות היא מאוד קלה, ולכן להיגיינה האישית יש מקום מאוד מכובד במניעה של ההידבקות בוירוס זה.

הטיפול ההומאופתי לוירוס הרוטה

בהומאופתיה קלאסית יש לנו כלים טובים מאוד, על מנת להתמודד עם וירוס הרוטה והסימפטומים שלו. מאחר ובהומאופתיה קלאסית ההסתכלות היא פרטנית וכל מקרה הוא לגופו, סביר להניח שהרמדי תעשה את העבודה בתוך זמן יחסית קצר ובצורה מפתיעה.

במקרים של מגיפות, כמו במקרה של וירוס הרוטה, ההסתכלות היא מעט שונה. ההומאופתים אוספים את כל הנתונים מכל המטופלים שלהם, ובמקרה הזה מכל הילדים שחלו בעקבות וירוס הרוטה, ומתייחסים אליהם כאילו היו מטופל אחד.

מדוע? אתם בוודאי שואלים.

ובכן, הסיבה נעוצה בכך שבטיפול במגיפות רוב בני האדם מגיבים פחות או יותר בצורה דומה. לכן, חשוב מאוד לאסוף כמה שיותר נתונים ומאפיינים של המחלה, גם על מנת לזהות אותה, וגם על מנת שניתן יהיה ליצור איזושהי אבחנה מבדלת בין 2-3 רמדיז הומיאופתיות שונות למגיפה.

 

ובכן, לתופעת וירוס הרוטה, עולות כמה רמדיז מעניינות. אחת מהן היא הפודופילום, שמתאפיין בהפרשות מסריחות צהובות ושלשוליות של התינוק. הנסיון מלמד, שמתן של הרמדי הזו יביא לסיום התופעות שהוזכרו למעלה, ויאזן ויחזק את המערכת החיסונית של התינוק.

 

רמדי נוספת, אשר בהשאלה מתאימה מאוד גם לנושא של הרעלות מזון (שתגובת הגוף בו היא הקאות ושילשולים חריפים) היא ארסניקום אלבום. ברמדי הזו נראה כל הזמן חוסר נוחות אצל התינוק, צמרמורות ותחושה שקר לו כל הזמן, למרות שהוא מכוסה וכו…

 

רמדי נוספת שיכולה להתאים למצב זה היא איפקקאונה. זו רמדי אופיינית להקאות ובחילות, ואשר לאחר ההקאה אין כלל הטבה. יש בה הרבה כאבי בטן וגם שילשולים בכל מיני צורות.

 

הטיפול הטוב ביותר כרגע לוירוס הרוטה באמצעות הומיאופתיה קלאסית הוא ללא ספק הפודופילום. הוא מכסה את רוב הסימפטומים של וירוס הרוטה, ולכן יתן מענה מצויין במקרה של הידבקות. היה והפודופילום לא עבד, ניתן יהיה להיעזר ב2 הרמדיז הנוספות, לפי תאור מצבו של התינוק על ידי ההורים.