חלב חזירה- תמונות ודימויים מהמדיטציה
* אדם בחולצה משובצת עם צמיד ומגפיים (הערה של דאם: חוואי?).
* עדר של חזירים עם חזירה שמניקה.
* אני רואה את המילים קנאה, רצח עם, ו- כמו חזיר.
* אני רואה שתי תמונות של עצמי- בראשונה אני בן 14 ובשניה אני בן 10 (בזמן שבו התחבאנו במהלך המלחמה).
* אני רואה תמונות שלי מגיל 8- היה לי מראה מלנכולי ופחד בבטני.
הערכה של הפרובינג
* סחרחורת עם עילפון, היפרוונטילציה ( עם דקירות קלות מסביב לפה, בידיים ובאצבעות, פלפיטציות) נראים כמו סימפטומי קינוטס (סימפטומים מובילים ברמדי) של חלב חזירה.
* סחרחורת, ריחוף, קשיים בדיבור ולא מסוגל לעמוד על הרגליים לאחר שתייה מרובה של אלכוהול, ניתן לסתור אותו באמצעות חלב של חזירה (?).
* השפעות כמו של סמים כמו: שאני לא יכול להבחין ביני לבין החלל שסביבי, תחושה
ש"הכל זה אחד" (כמו אנהלוניום קנאביס אינדיקה, ותוספת שלי- גם מימן), אך גם דרוך, ועם אפקטים מדאיגים כמו של "ספידים" (העיניים פקוחות לרווחה; מתיישר כדי לקבל מבט כללי; חדות גבוהה בתשומת הלב), עשויים להיגרם ע"י חלב חזירה.
* התחושה המרכזית היא חוויה של נטישה, שלא מסוגל ליצור מגע\ קשר; מרחק.
* נגעלת מהריחות של מטהרי האוויר שבשירותים (לא ריחות מסריחים או של ליכלוך) ומרגישה מלוכלכת.
* חוויה של מלחמה ושל מחנה ריכוז באופן ספציפי (רצח עם- עבודה של חזירים) יכולים להחזיר לתודעתנו את חלב החזירה .
* קר לי, אני מפוחד, עצבני עם פלפיטציות; נבהל מקולות ורעשים.
* איטיות ונשאר מאחור- אין לי חשק לעשות שום דבר.
* ממהר.
חלומות ותגובות לרמדי לאחר נטילה של חלב חזירה 200 קורסקוב.
(לאחר שבוע) סיוט נוראי עקב העובדה שאני מזהה שאני הופכת לפסיכוטית. פחד נוראי, אשר רץ לאורך כל היום שלמחרת, ואשר גורם לי לפחד ללכת לישון בלילה שלמחרת "אני שוכבת במיטה ושומעת את הקולות של הילדים, אבל זה בלתי אפשרי כי הם כבר במיטותיהם. אני חושבת: משהו אינו כשורה. אז אני מתחילה לראות כל מיני דברים שלא נמצאים שם: נפיחות מתחת לשמיכה שבאיטיות מתקרבת אליי. אני יודעת שאלו הלוצינציות ושזה מה שמפחיד אותי. אני הופכת למשוגעת! בעלי חיים נוצרים על הקירות. אני רואה אותם יוצאים מהקירות . בהתחלה עכבישים ואח"כ הם הופכים לקופים. אני הופכת מפוחדת יותר מכך שאני משתגעת מאשר הפחד מהחיות ואני מבינה כמה זה נוראי כאשר אתה מבין שאתה הופך לפסיכוטי". ביום שלמחרת (בחלום) אני נשארת במיטה מאוחר עד שכולם כבר קמו ואז אני קמה ואני רואה את הבנים שלי באים אליי עם מקלות כדיי להרביץ לי. (אני יודעת שזו הלוצינציה ושהם באים כדי לדבר איתי) אבל אני מפחדת שאצרח בפניהם ואז מה הם יחשבו על אמא שלהם?
אז, בעלי מגיע ואומר לי "את לכי חזרה למיטה!" זה הרגיש טוב, ההרגשה שמישהו דואג לי- זוהי גם מין סוג של כניעה (ובהירות), אז אני חיננית.
"בהתחלה, לאחר שנטלתי את הרמדי מחלב חזירה, הדיכאון וכאב הראש שמהם סבלתי החמירו, ואז מאוחר יותר הם השתפרו. היו לי התקפי מזג חריפים על דברים קטנים (בני לא רצה ללכת לביה"ס רכוב על אופניו ואני הרגשתי שהוא צריך. שברתי צלוחית חמאה. אני גם רציתי לבעוט בו אבל שלטתי בעצמי".
"נעצתי מבטים בקורס לציור (תמיד היה לי תסביך נחיתות בכל הקשור לצביעה וציור). כבר הייתי בדיאטה, אבל יותר מזה היה לאחר נטילת הרמדי. תנועת המעיים שלי (סבלה מעצירות) השתפרה לה במקצת".
הקודם הבא
חלב חזירה- מקרה
מוצג לפניכם תקציר של מקרה שקיבל את הרמדי חלב חזירה.
אישה בת 35 מגיעה לקליניקה עם התלונות הבאות:
סימפטומים מהם היא סובלת:
סינוסיטיס לעיתים תכופות. בהתחלה בצד שמאל ואח"כ בצד ימין. זה התחיל לאחר שהזניחה את הטיפול בדלקת בריריות האף. צילומי הרנטגן מראים סטנוזיס (היצרות) בצד שמאל, אך הצד הימני גורם לה ליותר כאב. היא כבר טופלה בעבר באנטיביוטיקה ופרדניזון. היא עברה שטיפה של הסינוסים, אך זה גרם לה רק להקלה זמנית.
מודליטיז:
1) רכינה לפנים גורמת להחמרה, בשעה 5 אחה"צ יש החמרה, רטיות חמות יוצרות הקלה. הדלקת בריריות האף תמיד מתחילה עם גרון כואב שמקרין לאוזניים.
2) סינדרום כאבי אגן (חוזרים?). מ10 השבועות האחרונים של ההריון שלה, היה לה כאב חד ודוקר באזור הסימפיסיס (אזור שמתחת לערווה) והמפשעה, כמו גם כאב מציק במפרקים ה……
מודליטיז נוספים: החמרה מהליכה, ישיבה, עמידה, מהתהפכות במיטה. החמרה מפיתול של המעיים, הולכת מסביב עם התינוק לפני הווסת. החמרה מתרגילים של האגן, ממסאז', משיפשוף וחימום. החמרה מלידה: קיבלה זירוז בלידה לאחר 42 שבועות ויומיים של הריון.
התינוק לא הצליח לרדת (שקל כ4.5 ק"ג) , אך בכל זאת הוכרח לרדת, בסופו של דבר נאלצו לבצע ניתוח קיסרי. כאבי הלוואי היו ארוכים. אם היא עושה משהו שגורם לכאב, כגון הרמת התינוק , זה לוקח לה בין שבוע לשבועיים עד שהיא מחלימה מכך.
לאחר לידה מלחיצה מאוד, לא היתה בה יותר אנרגיה להניק את התינוק. היא סבלה מהרבה גודש (החלב פשוט התיז לה מהשד).
תאווה ל: שוקולד, חלב, אוכל מתובל, פירות, ירקות.
דחיה ל: דברים מוזרים בביצה, ובבשר העוף. מורידה את כולו (את העור להבנתי) ומסרבת לאכול אותו בביתם של אנשים אחרים (אם היא לא יכולה להכינו בעצמה). "בשר תרנגולות הוא בשר מלוכלך".
היא סובלת מקור, ידיה ורגליה קרות. הווסתות שלה אינן סדירות ומלוות בכאבים בחזה לפני הווסת.
אופי: היא דברנית ואומרת בקלות מה שהיא מרגישה וחושבת. היא אמא רכושנית מאודשרוצה לשמור על הכל בידיה. "אני אעשה זאת בעצמי". היא מתרגזת בקלות, אך גם נשכח במהירות. היא טיפה עצלנית, היא יכולה לשבת ולקרוא ספר בזמן שסביבה הבלאגן חוגג ונוראי.
ההריון והתינוק: "זה הדבר הכי טוב שאי פעם קרה לי". כאשר יעצו לה שלא להיכנס להריון שני היה לה קושי גדול לקבל את זה, והסינוסיטיס שלה חזר.
מהלך הטיפול
הרמדי הראשונה שקיבלה היתה קלקריאה מוריאטיקה. לאחר שבוע היתה החמרה, אך רק הסינוסים הגיבו. שום דבר לא קרה באזור האגן; זה למעשה רק הלך והחמיר. לאחר היעוץ שלא להרות שוב וחזרתם של סימפטומי הסינוסים, היא חשה בהקלה לאחר שחזרנו על הרמדי קלקריאה מוריאטיקה. אם היא לא היתה ממשיכה עם הבעיות בסינוסים היא לא היתה מקבלת ממני את הרמדי חלב חזירה (משום שקראתי פעם שלחזירים יש נטיה לפתח סימפיסיוליסיס ביחד עם סימפטומים מתחלפים של החלביים של הסינוסיטיס שלה). לאחר הרמדי הזו, היא סבלה מכאבים רציניים במפרקי ה….. במשך יומיים, בלילה בסביבות השעה 2 לפנות בוקר.
מאוחר יותר בהמשך, היתה לה יותר אנרגיה והיא החלימה יותר במהירות מכאבי הלוואי שלאחר שעשתה תנועה או מעשה "שגוי" עם גופה. במקום שבוע עד שבועיים, זה נמשך רק יום אחד, אפילו לאחר נפילה במדרגות. לפני כשנה בסתיו הזה היה לוקח לה ארבעה עד חמישה שבועות להחלים.
אבל הבעיות בסינוסים חזרו בחזרה והקלקריאה מוריאטיקה כבר לא עבדה. הדבר היחידי שקרה היה שהיה יותר דגש על כאב הגרון, היכן שהתחילו בדר"כ כל התלונות שלה.
פחדתי לחזור על הרמדי חלב חזירה משום שבעיות האגן שלה היו במצב כל כך הרבה יותר טוב. אז החלטתי לתת לה את הרמדי פיטולאקה (כאב שמקרין לאוזן ימין, מוחמר משתיה חמה ומוטב משתיה קרה). מצב הגרון החמיר, אך במהרה הכל השתפר. לאחר הרמדי הזו לא היתה יותר הופעה של סינוסיטיס, חוץ מאשר התלקחות קלה (תחושה של חסימה) לאחר כל צריכה של חלב חזירה. אין עוד רגישות של השדיים לפני הווסת (אשר גם הפכה יותר סדירה).
סינדרום כאבי אגן חוזרים
שכיחות: 50% מהנשים ההרות חוות כאב בגב התחתון ומסביב לאגן. לאחת מאלף נשים הרות יהיו עדיין תלונות גם שישה שבועות לאחר הלידה כך שהליכה הינה מטלה שקשה להן לבצע.
אחת מכל 5000 נשים הרות עדיין סובלת מכאבים אלה גם שנה לאחר הלידה.
בכל שנה בהולנד יש לנו כ40 מקרים חדשים של סימפיסיוליסיס, מתלונות הנעות בין חודשיים ועד ל27 שנים, עם ממוצע של שנתיים. החזרה של התלונות היא גבוהה מאוד לאחר ההריון השני ( 85%). זה לעיתים תכופות מתחיל מוקדם ומסתיים במוגבלויות קשות הרבה יותר.
אזורים בעלי שכיחות גבוהה: הולנד, סקנדינביה ואנגליה.
איבחון:
1) אנמנזה:
* כאב באגן, ממוקם באזור הסימפיזיס, במפשעה, במתוויך (שריר המקרב אל הציר המרכזי של הגוף) ובמפרקי ה……..
* מתרחשת במהלך ההריון או הלידה.
* מתגברת במהלך תנועות המערבות את האגן כגון ישיבה, עמידה, הליכה (מדרגות), שכיבה, התהפכות בתוך או החוצה מהמיטה, קיום יחסי מין ושחיה.
* כאבי לוואי במשך שעות או אף ימים לאחר הפעילויות.
* מתח של חוסר התאפקות, פסאודופראליסיס (שיתוק מדומה).
* החמרה לפני הווסת, כאשר שלפוחית השתן מלאה, וכאשר יש התנגדות להוצאה של צואה (עצירות).
2) בדיקות פיזיקליות:
* הליכה מתנדנדת מצד לצד.
* מבחן אקטיבי לבחינת זקיפות ויושר הרגליים כשמתרוממים, שיש לחזור עליו עם מחוך לאגן.
* כאב וחולשה המלווה באבדוקציה או אדוקציה של הירכיים כנגד התנגדות.
* כאב עם לחיצת עצם הירך בכיוון הציר, כאשר המטופלת שוכבת על גבה והירכיים שלה בפלקסיה (מכופפות פנימה כלפי הגוף).
3) צילומי רנטגן:
* אגן: עליה ברמת הבקעים באגן של הסימפיזיס שיותר מ 4-10 מ"מ.
* יריית הפלמינגו: כאן אנו יכולים לראות את השינוי בכיוון כלפי עצם הזנב מצידה השני של העצם.
* הניידות של שני חצאי עצמות האגן, בהשוואה אחד לשני,הינם גורם חשוב ומרכזי לבעיות בגלל שזה מערב מתח גבוה יותר של השרירים והרצועות, כאשר בחזרתם עשויים לגרום לנזק נוסף.
טיפול:
* יצירת חוקים מנחים כיצד לחיות עם הבעיה.
* המלצה למנוחה חלקית- מיד לאחר העבודה מנוחה מלאה במיטה (בין 10-20 ימים) תלוי כמה חמורים הכאבים.
* תרגילים לחיזוק השרירים.
* מחוך לאגן.
* הרדמה מקומית: תרפיה לעצבים.
* הומאופתיה: חלביים, (במיוחד חלב חזירה), בליס פרניס, טריליום, פנדולום.
הקודם
חלב חזירה- הפרובינג של חלב חזירה
Lac suis/ lac suilinum מאת: קיז דאם, הולנד.
תרגום: אבישי קמינר
הקדמה
למרות שיש לנו דימוי בראשנו כי החזיר הינו חיה עצלה מלוכלכת וטיפשה, החזיר הינו למעשה אחד מחמשת היונקים אינטיליגנטיים ביותר (ביחד עם הדולפין, הקוף, הליווייתן והפיל). הם גם חיות מאוד נקיות שלעולם לא ילכלכו את ביתם, וישתמשו במקומות קבועים כאזורי שירותים.
החזירים אינם אוהבים ללכת או לנדוד. בגלל יכולת ההסתגלות שלהם, הם מסוגלים לחיות במגוון רחב של מקומות ובתנאים רבים ושונים. הם שחיינים מעולים.
החזירים הם חיות לילה בעלי עיניים וראיה חלשה, אך מצויידים בחוש ריח מפותח ומצויין. הם אוכלי כל והם חיות עדר חברתיות שאוהבות מגע גופני ולעסות אחד לשני את הגוף.
בימים של משבר הם יעזרו אחד לשני וקורבן של הנסיבות לא יאוכזב בקלות.
לאחר ההמלטה החזרזירון צריך לדאוג לעצמו. הוא צריך לקרוע לבדו את חבל הטבור ולהתגלגל בקש כדי להתייבש ולהתחמם, וזאת משום שהאמא החזירה הינה מעיין הורה פאסיבי. ואז מתחיל הקרב על הפיטמה הראשונה הקרובה ביותר לחלק הקדמי, אשר מניבה הכי הרבה חלב.
כאשר כל חזרזירון מוצא את מקומו ופיטמתו, הוא יקפיד להגיע לאותה הפיטמה במשך כל תקופת ההנקה של האם.
האמא החזירה דואגת היטב לבית ולמחסה. האב נעדר, וכאשר הוא מנסה להתקרב לחזרזירונים שלו הנקבה מבריחה אותו מהם.
אמא חזירה מאוד דרוכה ואגרסיבית (אפילו יותר משאר היונקים מפריסי הפרסות) כאשר גורל הצאצאים שלה מונח על כף המאזניים. החזרזירונים אינם מסוגלים להגן על עצמם ואינם מסוגלים לנוס על נפשם- הם טרף קל לטורפים כגון: זאבים, חתולי בר, ופנתרים.
אמא חזירה מבודדת את עצמה כאשר היא עומדת להמליט. כאשר החזרזירונים מספיק גדולים, היא מצטרפת בחזרה לקבוצה. הזכרים החזירים חיים תמיד בבדידות.
לחזירים אין בלוטות הזעה ולכן אינם יכולים להיפטר מהחום שלהם וזו הסיבה מדוע הם מעדיפים לשכב בתוך הבוץ. הם מאוד רגישים לאור השמש, ונכווים ממנו בקלות.
החותם, הפרובינג וארכיטיפים
הפרובינג של חלב החזירה
ב 14 בספטמבר 1996 (בזמן הווארקנספט- זמן ההצקה לחזירים בהולנד), שוחחתי עם הומאופתית מחברת Vsm (חברת תרופות ורוקחות המייצרת רמדיז הומאופתיות) על חלבים.
זה נראה לי רעיון נחמד לשלב את השיחה הזו עם פרובינג קטן. לפני ההפסקה לארוחת הצהריים, כל משתתף קיבל כלי קיבול שבו היו שלושה גלובולים שאותם יכל לבלוע, לשאת, להחזיק או להריח. כוונתי היתה, לאחר ארוחת הצהריים, להניח להם לעשות מעיין מדיטציה שתארך בין 3-5 דקות, ואז לאסוף את כל התוצאות. אני מוכרחה להודות שלא היו לי יותר מידי אשליות לגבי התוצאות של פרובינג קטן וקצר שכזה אבל… לעולם לא ניתן לדעת.
התברר שזה יצא אחד הפרובינגים הטובים ביותר שערכתי אי פעם.
שלוש דקות לאחר פיזור הרמדיז, בעודנו מחכים בתור אל מול המזנון, מספר משתתפים הגיעו אלי עם כל מיני סימפטומים (מפחידים) ותופעות. משתתפת אחת הגיעה אליי וטענה שהיא אינה יכולה להשתמש עוד בידיה. הן היו רדומות ומכווצות מספאזם, כמו טופרים. עוד אנשים מהטור חוו רדימות ותחושה של עקיצות בזרועותיהם ובידיהם. ואז, לפתע פתאום, אישה שהיתה השמנה ביותר בקבוצה, התעלפה ונפלה על הרצפה. התוצאה הזו הפחידה אותי מאוד ותהיתי מה לעזאזל התחלתי כאן, ומה עוד עשוי לקרות פה? השתמשנו בטויה 12D כרמדי סותרת לפרובינג ונראה שזה עזר.
לאחר ארוחת הצהריים, התרכזנו למשך כ3 דקות על הרמדי כדי לקבל ממנה כל מידע או צורה, זיכרון או אסוציאציה שעלתה והתייחסנו לכך ברצינות כדי לבטא אותה. אף אחד מבין המשתתפים לא ידע מהי הרמדי.
סימפטומים של הפרובינג
* סחרחורת עם נטייה ליפול קדימה או אחורה.
* הרגשה כאילו חלקו האחורי של הראש נמשך (לאחור).
* סחרחורת (כשהסתובב שמאלה), תחושה כאילו נמצא בתוך מערבולת\ סופה.
* תחושת ריחוף, עם נטיה ליפול לאחור, כאילו ששתיתי (אלכוהול).
* תחושה של תנועה של גלים, כאשר אני עוצם את עיני אני רואה גלים מתגלגלים לעבר החוף (אני גר על אי). תנועה גלית שמגיעה מהבטן ומקרינה לגרון. מרגיש טיפה בחילה. נטיה להתיישר כך שתהיה לי ראיה כללית. עיני מרגישות כאילו שהן פתוחות לרווחה כמו מסמים (ספידים).
תחושה שאני חולם, רעד של העפעפיים כאשר אני סוגר את העיניים. הרגשה חמה, תחושת עצבנות , הידיים קרות ורועדות. קושי לשבת בשקט. פיהוק עמוק, עייף אין לי חשק לעשות כלום.
* במהלך 10 הדקות הראשונות לא הבחנתי בשום דבר, ואז התחילה לי תחושה כאילו ששתיתי (אלכוהול) ממש כאילו שתיתי 3 כוסות של אלכוהול. כאילו שאגודל לוחץ על המשקפיים שלי. תחושת קלילות בראש, שזורמת בשטף והזרועות לפתע נטולות כוח.
* ההרגשה הראשונה היתה תחושה של עקיצות בידי הימנית (שבה אחזתי בכלי עם הגלובולים). בשירותים חשתי בגועל עצום בעקבות הריח (הם היו נקיים וללא כל ריח רע). ידי הימנית החלה להרגיש רדומה. בזמן שעמדתי בתור למזנון, ושיחקתי עם כלי הקיבול של הגלובולים, מהר מאוד התעלפתי. (לפי אחד הקולגות שלי נפלתי ישר כמו קרש מעץ). כעת כאב בחלקו התחתון של שד ימין כאב דוקר מעקצץ. טיפה ימינה מהמרכז וקרוב לסרעפת. נותרתי רועדת לאחר העילפון, עם תחושה של חוסר ביטחון (בהתבגרותה סבלה מהרבה התעלפויות, אך עם תחושת שקיעה של הברכיים ולא נפילה כשהיא ישרה ושטוחה בזמן הנפילה). לאחר ארוחת הצהריים, כאשר נכנסתי לכיתה אחז בי חשק עז לצרוח בקול רם.
* כאב ראש דוקר מעקצץ בצד שמאל מלווה בלחץ על עין שמאל.
* לחץ באזניים מהחלק הפנימי של האוזן.
* תחושה כאילו הפנים נמחצות ונהיות שטוחות (תחושה מחניקה).
* תחושה כאילו העיניים והפה מרגישים גדולים יותר. הם הופכים לחורים שחורים גדולים, כאילו שהפנים שלי נמסות, ובמקום זה נוצר לי חוטם.
* תחושה כאילו שאני בתוך תעלה שממנה איני יכול לצאת. יש הרבה חלל אך אין קשר "הם לא רואים אותי". זה מפחיד שיש לך כל כך הרבה חלל (מרחב) ולכן אין כל קשר עם עם אחרים. (ברגע זה משתתף נסיין נוסף מקבל תמונה של חרא ובוץ שנמצא מסביב לתעלה הזו).
* תחושה של איטיות, כאילו שאני נמצאת במים.
* איטיות.
* ישנוניות לאחר האוכל (קיז דאם מוסיפה: כמו חזירונים שתמיד הולכים לישון לאחר ששתו).
* תחושה של תנועה גלית, כמו זו של הגלים בים. תחושה של נפילה לאחור, סחרחורת, תחושת התחלפות של חום וקור, ברכיים לא יציבות, הידיים אינן יציבות, תחושה שכאילו משהו לוחץ על הלב (בוהן), פלפיטציות.
* ממהר, עור אווז (עור ברווז בפי העם), אני מאוד דרוך.
* חוסר מנוחה, פחד, מה קורה? , היפרוונטילציה (נשימות עמוקות מהירות), כיווץ בגרון מלווה בפחד גדול מאוד ועולה בי השאלה הפנימית: מה קורה לי?
* ממהר, אין לי שליטה על הנשימות שלי.
* רעד, במיוחד של הידיים, אך גם של הרגליים, כאילו שאני לפני מבחן, מודע ללב.
* קר לי, אני מרגיש רדום, יש לי תחושת דקירות בצד שמאל מתחת לזרוע ולכף היד, ומאוחר יותר זה מופיע גם בצד ימין.
* תחושת דקירות בכתפיים שמקרינות לידיים, ומאוחר יותר גם לרגליים.
* תחושות של דקירות ועיקצוצים בפה בלשון ובשפתיים.
* תחושת קור ביד ימין ובישבן השמאלי.
* הידיים קרירות מלוות בפחד ופלפיטציות.
* אני נהיה קר כמו קרח (זה אחרי שהגלובולים היו מונחים בכיס החולצה שלי במשך 15 דקות). זה התחיל בכפות רגליי, אך במהרה טיפס במעלה רגליי. אני מרגיש מוזר ובחוסר נוחות, כאילו שמשהו עומד לקרות וזה לא הולך להיות נעים במיוחד. במהלך המדיטציה שערכנו, ראיתי מקטעים מהזמן שלי באינדונזיה. בלילה שלמחרת חלמתי על אירועים שחוויתי במחנה יפני שבו הורכחתי לעבוד בגיל שלוש-עשרה. בבוקר השני חשתי סחרחורת כאשר התרוממתי, כאילו שאני נמשך לאחור (בחזרה למיטה). אני מרגיש מלוכלך וממש צריך לעשות מקלחת (זוהי תוספת שנכתבה מאוחר יותר ונוספה על ידי הנסיין).
* כל הגוף מרגיש קר מאוד. קר כקרח ומלווה ברעידות בחלקן הקידמי של ירכיי. תחושת נטישה, אין קשר עם האחרים, אך למרות זאת רוצה להישאר לבדי, במידת מה קצת אפאתי ואדיש.
* נבהל מאוד וקופץ מרעשים.
* מתגנב לי בין הכיסאות.
* אחרי 10 דקות מתחילת הניסוי הרגשתי שיכורה, דיברתי כמו עם לשון עבה, מגחכת ויש לי את הדחף לרקוד על השולחן ופחד לעשות דברים משוגעים.
* ריור לפני, כמו גם אחרי שאכלתי.
* איני חווה יותר גבולות דרך עורי בין החוץ לבין הפנים של גופי- זוהי תחושה נחמדה. תחושה של מעין ענן רך, תחושה שאני בבית. הכל בסדר, אני נותן לדברים ללכת בדרכם, תחושת ריחוף, עירפול וטישטוש עוברות בראשי. אני חש שלא בנוח, מפוחד, תחושת עצבנות באזור החזה מלווה בפלפיטציות, אני עייף מאוד, מנומנם ומפהק.
* תחושה מרחבית של אינסוף, ריחוף.
* כאב דוקר בזיגמואיד (החלק שמחזיק את הצואה והוא שרירי, במעי הגס, קצת לפני פי הטבעת).
* תחושה שאני טיפש.
הבא
להמשך קריאה רציפה גלול למטה
* אדם בחולצה משובצת עם צמיד ומגפיים (הערה של דאם: חוואי?).
* עדר של חזירים עם חזירה שמניקה.
* אני רואה את המילים קנאה, רצח עם, ו- כמו חזיר.
* אני רואה שתי תמונות של עצמי- בראשונה אני בן 14 ובשניה אני בן 10 (בזמן שבו התחבאנו במהלך המלחמה).
* אני רואה תמונות שלי מגיל 8- היה לי מראה מלנכולי ופחד בבטני.
הערכה של הפרובינג
* סחרחורת עם עילפון, היפרוונטילציה ( עם דקירות קלות מסביב לפה, בידיים ובאצבעות, פלפיטציות) נראים כמו סימפטומי קינוטס (סימפטומים מובילים ברמדי) של חלב חזירה.
* סחרחורת, ריחוף, קשיים בדיבור ולא מסוגל לעמוד על הרגליים לאחר שתייה מרובה של אלכוהול, ניתן לסתור אותו באמצעות חלב של חזירה (?).
* השפעות כמו של סמים כמו: שאני לא יכול להבחין ביני לבין החלל שסביבי, תחושה
ש"הכל זה אחד" (כמו אנהלוניום קנאביס אינדיקה, ותוספת שלי- גם מימן), אך גם דרוך, ועם אפקטים מדאיגים כמו של "ספידים" (העיניים פקוחות לרווחה; מתיישר כדי לקבל מבט כללי; חדות גבוהה בתשומת הלב), עשויים להיגרם ע"י חלב חזירה.
* התחושה המרכזית היא חוויה של נטישה, שלא מסוגל ליצור מגע\ קשר; מרחק.
* נגעלת מהריחות של מטהרי האוויר שבשירותים (לא ריחות מסריחים או של ליכלוך) ומרגישה מלוכלכת.
* חוויה של מלחמה ושל מחנה ריכוז באופן ספציפי (רצח עם- עבודה של חזירים) יכולים להחזיר לתודעתנו את חלב החזירה .
* קר לי, אני מפוחד, עצבני עם פלפיטציות; נבהל מקולות ורעשים.
* איטיות ונשאר מאחור- אין לי חשק לעשות שום דבר.
* ממהר.
חלומות ותגובות לרמדי לאחר נטילה של חלב חזירה 200 קורסקוב.
(לאחר שבוע) סיוט נוראי עקב העובדה שאני מזהה שאני הופכת לפסיכוטית. פחד נוראי, אשר רץ לאורך כל היום שלמחרת, ואשר גורם לי לפחד ללכת לישון בלילה שלמחרת "אני שוכבת במיטה ושומעת את הקולות של הילדים, אבל זה בלתי אפשרי כי הם כבר במיטותיהם. אני חושבת: משהו אינו כשורה. אז אני מתחילה לראות כל מיני דברים שלא נמצאים שם: נפיחות מתחת לשמיכה שבאיטיות מתקרבת אליי. אני יודעת שאלו הלוצינציות ושזה מה שמפחיד אותי. אני הופכת למשוגעת! בעלי חיים נוצרים על הקירות. אני רואה אותם יוצאים מהקירות . בהתחלה עכבישים ואח"כ הם הופכים לקופים. אני הופכת מפוחדת יותר מכך שאני משתגעת מאשר הפחד מהחיות ואני מבינה כמה זה נוראי כאשר אתה מבין שאתה הופך לפסיכוטי". ביום שלמחרת (בחלום) אני נשארת במיטה מאוחר עד שכולם כבר קמו ואז אני קמה ואני רואה את הבנים שלי באים אליי עם מקלות כדיי להרביץ לי. (אני יודעת שזו הלוצינציה ושהם באים כדי לדבר איתי) אבל אני מפחדת שאצרח בפניהם ואז מה הם יחשבו על אמא שלהם?
אז, בעלי מגיע ואומר לי "את לכי חזרה למיטה!" זה הרגיש טוב, ההרגשה שמישהו דואג לי- זוהי גם מין סוג של כניעה (ובהירות), אז אני חיננית.
"בהתחלה, לאחר שנטלתי את הרמדי מחלב חזירה, הדיכאון וכאב הראש שמהם סבלתי החמירו, ואז מאוחר יותר הם השתפרו. היו לי התקפי מזג חריפים על דברים קטנים (בני לא רצה ללכת לביה"ס רכוב על אופניו ואני הרגשתי שהוא צריך. שברתי צלוחית חמאה. אני גם רציתי לבעוט בו אבל שלטתי בעצמי".
"נעצתי מבטים בקורס לציור (תמיד היה לי תסביך נחיתות בכל הקשור לצביעה וציור). כבר הייתי בדיאטה, אבל יותר מזה היה לאחר נטילת הרמדי. תנועת המעיים שלי (סבלה מעצירות) השתפרה לה במקצת".
מקרה של חלב חזירה
אישה בת 35 מגיעה לקליניקה עם התלונות הבאות:
1) סינוסיטיס לעיתים תכופות. בהתחלה בצד שמאל ואח"כ בצד ימין. זה התחיל לאחר שהזניחה את הטיפול בדלקת בריריות האף. צילומי הרנטגן מראים סטנוזיס (היצרות) בצד שמאל, אך הצד הימני גורם לה ליותר כאב. היא כבר טופלה בעבר באנטיביוטיקה ופרדניזון. היא עברה שטיפה של הסינוסים, אך זה גרם לה רק להקלה זמנית.
מודליטיז: רכינה לפנים גורמת להחמרה, בשעה 5 אחה"צ יש החמרה, רטיות חמות יוצרות הקלה. הדלקת בריריות האף תמיד מתחילה עם גרון כואב שמקרין לאוזניים.
2) סינדרום כאבי אגן (חוזרים?). מ10 השבועות האחרונים של ההריון שלה, היה לה כאב חד ודוקר באזור הסימפיסיס (אזור שמתחת לערווה) והמפשעה, כמו גם כאב מציק במפרקים ה……
מודליטיז: החמרה מהליכה, ישיבה, עמידה, מהתהפכות במיטה. החמרה מפיתול של האשכים או המעיים, הולכת מסביב עם התינוק לפני הווסת. החמרה מתרגילים של האגן, ממסאז', משיפשוף וחימום. החמרה מלידה: קיבלה זירוז בלידה לאחר 42 שבועות ויומיים של הריון.
התינוק לא הצליח לרדת (שקל כ4.5 ק"ג) , אך בכל זאת הוכרח לרדת, בסופו של דבר נאלצו לבצע ניתוח קיסרי. כאבי הלוואי היו ארוכים. אם היא עושה משהו שגורם לכאב, כגון הרמת התינוק , זה לוקח לה בין שבוע לשבועיים עד שהיא מחלימה מכך.
לאחר לידה מלחיצה מאוד, לא היתה בה יותר אנרגיה להניק את התינוק. היא סבלה מהרבה גודש (החלב פשוט התיז לה מהשד).
תאווה ל:שוקולד, חלב, אוכל מתובל, פירות, ירקות.
דחיה ל: דברים מוזרים בביצה, ובבשר העוף. מורידה את כולו (את העור להבנתי) ומסרבת לאכול אותו בביתם של אנשים אחרים (אם היא לא יכולה להכינו בעצמה). "בשר תרנגולות הוא בשר מלוכלך".
היא סובלת מקור, ידיה ורגליה קרות. הווסתות שלה אינן סדירות ומלוות בכאבים בחזה לפני הווסת.
אופי: היא דברנית ואומרת בקלות מה שהיא מרגישה וחושבת. היא אמא רכושנית מאודשרוצה לשמור על הכל בידיה. "אני אעשה זאת בעצמי". היא מתרגזת בקלות, אך גם נשכח במהירות. היא טיפה עצלנית, היא יכולה לשבת ולקרוא ספר בזמן שסביבה הבלאגן חוגג ונוראי.
ההריון והתינוק: "זה הדבר הכי טוב שאי פעם קרה לי". כאשר יעצו לה שלא להיכנס להריון שני היה לה קושי גדול לקבל את זה, והסינוסיטיס שלה חזר.
מהלך הטיפול
הרמדי הראשונה שקיבלה היתה קלקריאה מוריאטיקה. לאחר שבוע היתה החמרה, אך רק הסינוסים הגיבו. שום דבר לא קרה באזור האגן; זה למעשה רק הלך והחמיר. לאחר היעוץ שלא להרות שוב וחזרתם של סימפטומי הסינוסים, היא חשה בהקלה לאחר שחזרנו על הרמדי קלקריאה מוריאטיקה. אם היא לא היתה ממשיכה עם הבעיות בסינוסים היא לא היתה מקבלת ממני את הרמדי חלב חזירה (משום שקראתי פעם שלחזירים יש נטיה לפתח סימפיסיוליסיס ביחד עם סימפטומים מתחלפים של החלביים של הסינוסיטיס שלה). לאחר הרמדי הזו, היא סבלה מכאבים רציניים במפרקי ה….. במשך יומיים, בלילה בסביבות השעה 2 לפנות בוקר.
מאוחר יותר בהמשך, היתה לה יותר אנרגיה והיא החלימה יותר במהירות מכאבי הלוואי שלאחר שעשתה תנועה או מעשה "שגוי" עם גופה. במקום שבוע עד שבועיים, זה נמשך רק יום אחד, אפילו לאחר נפילה במדרגות. לפני כשנה בסתיו הזה היה לוקח לה ארבעה עד חמישה שבועות להחלים.
אבל הבעיות בסינוסים חזרו בחזרה והקלקריאה מוריאטיקה כבר לא עבדה. הדבר היחידי שקרה היה שהיה יותר דגש על כאב הגרון, היכן שהתחילו בדר"כ כל התלונות שלה.
פחדתי לחזור על הרמדי חלב חזירה משום שבעיות האגן שלה היו במצב כל כך הרבה יותר טוב. אז החלטתי לתת לה את הרמדי פיטולאקה (כאב שמקרין לאוזן ימין, מוחמר משתיה חמה ומוטב משתיה קרה). מצב הגרון החמיר, אך במהרה הכל השתפר. לאחר הרמדי הזו לא היתה יותר הופעה של סינוסיטיס, חוץ מאשר התלקחות קלה (תחושה של חסימה) לאחר כל צריכה של חלב חזירה. אין עוד רגישות של השדיים לפני הווסת (אשר גם הפכה יותר סדירה).
סינדרום כאבי אגן חוזרים
שכיחות: 50% מהנשים ההרות חוות כאב בגב התחתון ומסביב לאגן. לאחת מאלף נשים הרות יהיו עדיין תלונות גם שישה שבועות לאחר הלידה כך שהליכה הינה מטלה שקשה להן לבצע.
אחת מכל 5000 נשים הרות עדיין סובלת מכאבים אלה גם שנה לאחר הלידה.
בכל שנה בהולנד יש לנו כ40 מקרים חדשים של סימפיסיוליסיס, מתלונות הנעות בין חודשיים ועד ל27 שנים, עם ממוצע של שנתיים. החזרה של התלונות היא גבוהה מאוד לאחר ההריון השני ( 85%). זה לעיתים תכופות מתחיל מוקדם ומסתיים במוגבלויות קשות הרבה יותר.
אזורים בעלי שכיחות גבוהה: הולנד, סקנדינביה ואנגליהץ
איבחון:
1) אנמנזה:
* כאב באגן, ממוקם באזור הסימפיזיס, במפשעה, במתוויך (שריר המקרב אל הציר המרכזי של הגוף) ובמפרקי ה……..
* מתרחשת במהלך ההריון או הלידה.
* מתגברת במהלך תנועות המערבות את האגן כגון ישיבה, עמידה, הליכה (מדרגות), שכיבה, התהפכות בתוך או החוצה מהמיטה, קיום יחסי מין ושחיה.
* כאבי לוואי במשך שעות או אף ימים לאחר הפעילויות.
* מתח של חוסר התאפקות, פסאודופראליסיס (שיתוק מדומה).
* החמרה לפני הווסת, כאשר שלפוחית השתן מלאה, וכאשר יש התנגדות להוצאה של צואה (עצירות).
2) בדיקות פיזיקליות:
* הליכה מתנדנדת מצד לצד.
* מבחן אקטיבי לבחינת זקיפות ויושר הרגליים כשמתרוממים, שיש לחזור עליו עם מחוך לאגן.
* כאב וחולשה המלווה באבדוקציה או אדוקציה של הירכיים כנגד התנגדות.
* כאב עם לחיצת עצם הירך בכיוון הציר, כאשר המטופלת שוכבת על גבה והירכיים שלה בפלקסיה (מכופפות פנימה כלפי הגוף).
3) צילומי רנטגן:
* אגן: עליה ברמת הבקעים באגן של הסימפיזיס שיותר מ 4-10 מ"מ.
* יריית הפלמינגו: כאן אנו יכולים לראות את השינוי בכיוון כלפי עצם הזנב מצידה השני של העצם.
* הניידות של שני חצאי עצמות האגן, בהשוואה אחד לשני,הינם גורם חשוב ומרכזי לבעיות בגלל שזה מערב מתח גבוה יותר של השרירים והרצועות, כאשר בחזרתם עשויים לגרום לנזק נוסף.
טיפול:
* יצירת חוקים מנחים כיצד לחיות עם הבעיה.
* המלצה למנוחה חלקית- מיד לאחר העבודה מנוחה מלאה במיטה (בין 10-20 ימים) תלוי כמה חמורים הכאבים.
* תרגילים לחיזוק השרירים.
* מחוך לאגן.
* הרדמה מקומית: תרפיה לעצבים.
* הומאופתיה: חלביים, (במיוחד חלב חזירה), בליס פרניס, טריליום, פנדולום.