חלב עז- המשך המקרה ופגישות מעקב
שינה: אני כעת ישן טוב. אני מתעורר כמו שעון לפנות בוקר בשעות 2,3 או 4 לפנות בוקר. אני חייב להדליק את הטלוויזיה כדיי להירדם, אני יכול לישון כאשר הכל שקט. אני קורא ספרים כדיי להירדם. אני צריך התרחשויות. נפשי מרגישה כמו שייט קאנו במים לבנים. פעם בחודש יש לי כמה ימים של חוסר אנרגיה- אני רובץ וכולי כואב. אז אני מצליב את רגליי יותר מידי ומרגיש שהן מרגישות נוקשות כתוצאה מחוסר פעילות. בסופי שבוע אני מנמנם שעתיים ביום. אני מנמנם המון. אני חוטף כאב באוזן ימין כאשר אני עייף, מלווה בטינטונים (כמו מסור מעגלי שמתפוצץ לי באוזן).
אוכל: תאווה ל: קפה, טבק, ודברי מתיקה. אני שותה הרבה משקאות קלים, אני לא שותה מספיק. אין לי באמת צמא אמיתי. אני לא אוכל כל כך. אני אוהב חמוצים.
אני תמיד צמא בלילה- אני מתעורר ושותה קפה בשעה 4 לפנות בוקר כאשר אני מתעורר.
עור: הרבה מאוד שומות. דליות.
טמפרטורה: אני אוהב את הקיץ, אני לעולם לא סובל מחום, אני סתגלתן, אני לא אוהב כשקר (להתקרר). לעולם לא חם לי מידי. לא מזיע, הרגליים והידיים קרות.
תוכנית: ארניקה 10MK ( וגם 30 למקרה הצורך, אך לא יותר מפעם בשבוע בשל העובדה שהוא שותה קפה), בשל סימפטומי הליבה הכוללים: חולי כתוצאה מזעזוע מוח, פחד שיתקרבו אליו, חלומות על קטיעת איברים, התקפים של חרדה והתעוררות עם לב הולם המלווה בפחד ממוות מהתקף לב.
אני לא חושבת שארניקה היא הרמדי העמוקה והקונסטיטוציונאלית שלו. זהו מקרה מורכב שבו שקלתי את הרמדיז הבאות:אקונייט, מימן, קנאביס אינדיקה, סיקוטה, טוברקולינום, מדורינום, היוס-כיאמוס, אנקארדיום, טויה, ליקופודיום, וראטרום אלבום ועוד….
פגישת מעקב לאחר 6 שבועות אין כל שינוי לאחר נטילת הארניקה.
הערכה: הרמדי אינה נכונה. אין שינוי מנטאלי ונפשי או במצב הפיזי.
תוכנית: מדורינום 10MK במנה אחת. (לקחת 30C לאחר שתיית קפה) בשל סימפטומי הליבה הבאים: לא יציב, קיצוני, נוטה לסחבת, דחף מיני גבוה, היסטוריה רפואית סיקוטית במשפחה של התקפי לב בגיל מוקדםוסכרת, היסטוריה רפואית של זיבה, נדודי שינה, הרגשה מראש, קליירוויאנס (הטרמה- יכולת ראיית העתיד), מתקפה ועוד…
פגישת מעקב לאחר שנה
שום דבר לא השתנה. החלטתי לחכות עד עד שאהיה בטוחה ברמדי הקונסטיטוציונאלית שלו לפני שאתן לו רמדי חדשה. הוא כמעט נגמל מעישון, אבל התחיל להרגיש "כל כך טוב שהוא לא יכול לסבול את זה", והתחיל תריסר פרוייקטים, הפך למטורף ומשולהב וחזר לעשן שוב.
תלונה מרכזית: דיכאון אשר מתרחש במעגליות כאשר הירח נעלם. הוא מרגיש טוב יותר כאשר הירח מתמלא. הוא מטופל בריטלין ואנטי- דפרסאנטים.
הוא מתאר את עצמו כאדם פראי, לא מבויית, הוא יצא עם מישהי שהוא סופסוף יכול שתהיה שלו, ואינו אוהב את הפרטים מהמפגשים עם אחים שלה ומשפחתה וכו…
הוא רוצה את הפראות שלו והחופש שלו בחזרה. כפות רגליו נראות כמו של עז עם ה"פרסות השסועות"; הבוהן שלו נפרדת מהאצבע השניה ע"י שסע עמוק. הוא מצהיר:" נהגתי לשבת בשדות של סוסים, ולרוץ מסביב איתם. הרגשתי כמו אחד מהם. אבי נהג לקרוא לי עז זקנה.
הוא מזכיר לי את פן- האל המיתולוגי היווני של השדות, היערות והטבע. הוא אוהב לרוץ מסביב בשדות וביערות ללא בגדים ונהנה מגינון הגינה שלו. ההיסטוריה שלו שבה הוא נגח בראשו כנגד שחקני פוטבול שגדולים ממנו מזכיר את ההתנהגות של התיש!
בקורס של לואיס קליין למדתי על רמדיז חדשות ובינהן גם הרמדי שעשויה מחלב עז.
שמרתי זאת בראשי כרמדי שעשויה להתאים לאדם זה בשל ה"פרסות השסועות" הפחדים העמוקים שלו מדברים חדים ודוקרים, והרגישות שלו באזור הצוואר, והפיצול שלו בין מיניות חסרת בושה והרוחניות הגבוהה לבין האהבה שלו לטבע.
תוכנית:Lac caprinum 1MK (א15C אחרי שתיית קפה שאותו הוא ממשיך לשתות).
פגישת מעקב לאחר שלושה חודשים
הוא הוריד את עצמו מהריטלין והאנטי דיפרסאנטים וישן הרבה במשך שבועיים לאחר נטילת הרמדי. הוא כמעט הפסיק לעשן לפני מספר שבועות למשך יומיים "אני מרגיש כ"כ טוב שאני לא יכול לסבול את זה".
הצוואר שלו כבר לא קשה כמו שהיה. "אני יותר נוכח בגוף שליומדבר פחות בטלפון ויותר מסתובב".
"בגלל שיש לי יותר מידי אנרגיה והתלהבות: קול מנוגד אומר לי:"רק עוד סיגריה אחת".
הייתי יותר יצירתי. איבדתי את העייפותהמתמשכת שלי סביב השעות 2-5 אחה"צ. ההרגשה האווילית הזאת אני לא מתנגד לצורך לנמנם. פעמיים או שלוש בחודש נהגתי לבזבז על תקופת חריפה כאשר כלמה שעשיתי היה לישון. יש לי יותר אנרגיה עכשיו. אני עושה מה שאני רוצה לעשות, לאכול כאשר אני רעב, לישון כאשר אני עייף ולאהוב כאשר אני יכול. נהגתי להיות שיגעוני ביצירתיות שלי. בהתחלה זה היה כל כך שיגעוני שאמרתי :"הו אלוהים לעולם לא אראה יותר דמויות שוב" (הוא רואה דמויות בעצים, בסלעים אשר מהם הוא מגלף פסלים דמויי חיים).
אני לא יודע מתי שמתי לב שהדמויות ימשיכו לבוא אליי.
בזמנים שבהם אני יכול לשלב את האנרגיה המקודשת הזו עם האנרגיה האירוטית, אני יוצר אנשים רוקדים. האומנות שלי אינה פורנוגרפית- אדם שרוקד עירום לאורך חדר, ממש כמו הרוח, מדיטטיבי, הם נראים כאילו הם נהנים מעצמם.
הערכה: הרמדי נכונה. יש שיפור מנטאלי, רגשי ופיזי. יש לו יותר יצירתיות אשר מזינה אותו יותר מאשר מטרידה אותו כפי שהיה בעבר. הוא אמר שהוא שותה שוב קפה ושהוא נהיה לכוד במהלך ירח מלא שוב.
תוכנית: לחזור שוב על הרמדי באותו הפוטנץ.
פגישת מעקב לאחר חמישה חודשים
הוא לא לקח בכלל אנטי דיפרסאנטים או ריטלין מאז אוגוסט 1997 לאחר המנה הראשונה של הרמדי. "עדיין יש לי את העליות והירידות אך הן אינן כה גרועות. נכנסתי לדיכאונות הללו בדצמבר וגם בינואר. הרגשתי באופן מיידי הרבה יותר טוב בפעם האחרונה שנטלתי את הרמדי.
יש לי צילצולים באוזן ימין, שהחלו לפני המנה האחרונה של הרמדי והם נמשכים.
בכל פעם שאני מרגיש מדוכא וכואב לי כל הגוף, הכל בשבילי הופך להיות סרטן\ התקפי לב.
כל הגברים במשפחתי מתו בגיל 60 מהתקפי לב.
האנרגיה שלו השתפרה והוא אינו מדוכא, למרות שהוא הפך לעגום במהלך תחילתו של הכריסמס (חג הפסחא הנוצרי).
"אני ללא ספק עושה חיל. חתכתי את כל הדברים האחרים (התרופות האנטי דפרסנטיות). החברים שלי שמו לב שהיצירתיות שלי מתמשכת. רוב הגילופים שלי- לייצור נרחב, הגיעו בקיץ הזה לאחר נטילת הרמדי מחלב העז. זה מרגיש מאוד מספק להיות אני עצמי. יש לזה איזשהו קשר לעובדת השהייה בטבע. אין לי הרבה צורך וחיפושים בסטאטוס (מעמד חברתי).
אני לא קנאי כמו שהייתי בעבר.
הערכה: זה ללא כל צל של ספק קרוב לסימילימום. הוא מודע לכך שהרמדי מחלב של עז הוא מתאר את עצמו כאילו שיש לו הפכים של עיזים ולפיכך ממשיך לשתות קפה רק באירוע.
מאחר והדיכאון שלו והחרדה שלו נחלשו, והאנרגיה שלו והיצירתיות השתפרו. לכן, אשאר עם הרמדי מחלב עז כל עוד ישנו שיפור במצב.
תוכנית: 10MK Lac caprinum(עליי לחזור על הרמדי לעיתים תכופות בגלל שתיית הקפה הבלתי סדירה שלו).
פגישת מעקב לאחר שישה חודשים
הצילצולים באוזן ימין והגודש בסינוסים התנקו ונעלמו. אני יכול לנשום דרך האף בפעם הראשונה מזה שנים רבות! האנרגיה ומצב הרוח נותרו משופרים. השינה יותר עמוקה. הצוואר שלי לא נוקשה או כואב; קל יותר להזיז את הראש. אני עובד על גילוף של אישה צבייה רוקדת, עשויה משיח דוגווד. זה יפהפה. אני מתכנן לתת את זה לבעל של חברה טובה שבעלה הוא צייד צבאים.
תוכנית: לחכות.
פגישת מעקב לאחר 7 חודשים
היו לו מספר חלומות הקשורים לגבהים.
1) אני עומד גבוה על קיר אבנים עם בני. הקיר מתחיל להתפורר. אני כורע למטה כדי להגן על בני שלא ייפול. בחלום הזה אני חייב לקחת את בני למקום מבטחים, אני מפסיק לחבק את הקיר. משימתי הגדולה יותר היא לשאת אותו למקום מבטחים ולא להתנהג בצורה שעלולה להפחיד אותו. הייתי מפוחד אך לא יכולתי להראות זאת.
היתה הרבה החלטיות בחלום הזה.
2) אני מטפס על מעבר סלעי לקצהו של הר מלווה בפחד מנפילה.
3) חלום שבו מרגיש מגע עמוק ומספק: נהגתי לחלום שאני מחפש את אישתי. רציתי לפגוע בה על כך שניהלה רומנים. כעת אני מרגיש בריא וכמהה למגע, מין סוג של ריפוי והחלמה.
4) חלומות על הרשעה. אני נמצא בבית משפט ופאנל של שופטים מרשיע אותי. אין רחמים, תחושה שאני בעצם רק נתפסתי.
אין לו יותר תחושות דיכאוניות. הוא ממשיך להיות עוד יותר יצירתי ועושה תגליפים של כל מיני יצורים, ושל נשים חופשיות כמו הרוח. " אני עדיין דוחה דברים הרבה מאוד פעמים".
הפחד מהתקפי לב נמשך: "זה קשור לעישון וזה מחמיר לאחר הליטוש בנייר זכוכית את התגליפים". הוא העלה את כמות הסיגריות שמעשן ביום "כדי להגיע למציאות הקסומה של התגליפים אשר יוצרת גודש" והוא מתעורר עם כאשר ליבו פועם במהירות גבוהה.
"דאגתי העיקרית היא החוסר בריכוז ותשומת לב (ADD).
"זה נראה יותר חסר אחריות לגלף גזע של עץ מאשר להיות עורך דין "יאפי" "צפוני". אני מרגיש הרבה לגבי עצמי. אני מתגלה מתוך צער עמוק. עוד לא העברתי הילוך בעבודה שלי. אני לא אוהב את היומיומיות של כל דבר. אני הפוך, אני נותן לדד ליינים להרוס אותי. אני צובר דברים כדי להיחרד, עובר תקופות של חרדות, של אזהרה מראש. לעיתים קרובות זה שום דבר. אני מאחר בתשלום החשבונות, במשימות היומיומיות, עד שהם מצטברים לערימה גדולה. בקונפליקט שלי לגדול ולהיות כמו מין פיטר פן.
אני לא אוהב אחריות ואני נמנע ממנה בכל מחיר. אני מתחבא, לא עונה לטלפונים, ולא עושה את עבודתי כמו שצריך. אז אני עובר למצב של עצבנות ורוגז ודואג להתיישר עם כל הניירת והמשרד. אני מגיע להבנה כאשר אני הרבה יותר מודע להתפרצויות הזעם שלי והאנרגיה האירוטית.
יש בי מאבק אמיתי לגבי השליטה ברגשותיי. הרגשות שלי חזקות יותר מהמחשבות ואני מובל בידי הרגשות שלי. אני כ"כ מצוברח בגלל שאני הולך אחרי ליבי.
רגעים קסומים הינם הדברים שהם פשוט מושלמים. לא איכפת לי ממצבי הרוח הרעים- להגיע לשם אותם רגעים קסומים, התחושה הנעלה הזו שווה את זה. היכולת לבטא רגש מוחלט מתחילתו ועד סופו. לעבור דרך צער עמוק, שהיה בראש מעייניי במהלך השנים האחרונות, רחמים וצער היו מאוד מספקים.
נזקקתי לטיפוח כל כך, עד שהפכתי למטפח בכל הקשור לבניי. ההזדמנות לעשות מחדש את המציאות. כאשר אתה בצורך עמוק, הפיתרון הינו לתת. זוהי האנוכיות של הזולתנות (אלטרואיזם- חוסר אנוכיות הקרבה למען אחרים, פילנתרופיה [נדבנות]).
משחק אירוטי וכעס הינם שני הרגשות שקופצים החוצה.אני אוהב את המשחק האירוטי. דבר זה הכניס וסיבך אותי בהרבה צרות. פגעתי בהרבה רגשות של הרבה נשים. זה שונה ממערכת יחסים אחת לשניה- חוסר בגרות או חוסר אחריות. קפיצה החוצה של האנרגיה האירוטית. אני נמשך לתוך הפנטזיה הזו והיצר לתוך התוכנית הנכונה; זה לא קשור לאהבה ונישואין; זה הצד השונה והחייתי שבי. ברמת האינסטינקט אתה יכול ללכוד חיה באמצעות אוכל ומין.
כאשר אתה הולך בעקבות האינסטינקטים החייתיים, אתה תסיים במלכודות אינך מסוגל לראות את הנושא האנושי הגדול ביותר.
הערכה: יש שיפור במצב המנטאלי\ נפשי\ פיזי וזוהי עובדה, כמו גם החלומות והמיניות של הרמדי לק קפרינום. אין שינויים עמוקים בגישתו כלפי אהבה, מין ונשים. עדיין דוחה דברים וניצול מוגזם של טבק שנמשך.הוא ממשיך להוות תובנות לגבי הצורך שלו בטיפוח ולטפח. יש אינסטינקטים חייתיים כעס ואגרסיות.
תוכנית: להמתין לאומדן של שיפור מתמשך. נראה שהפוטנץ של 10MKהוציא תגובה מכח החיים של המטופל, אשר ממשיך להתקדם, למרות שהוא שותה קפה.
הקודם הבא
הפרובינג מחלב עז
מאת איבון לסאו וקיז דאם מהולנד
תרגום: אבישי קמינר
הרמדי הוכנה מחלב של עז מחוות גידול ביולוגית שביער אמסטרדם. חברת וי אס אם ביצעה את הפוטנטיזציה עד לדרגה של 30 ו 200 קורסקוב. ביצענו את הפרובינג באמצעות 20 הומאופתים בפרוטוקול של פרובינג באמצעות חלום (או כפי שנהוג לומר: דרים פרובינג), שהכוונה היא שרובנו ישנו על או עם הרמדי במשך כל הלילה. פרובר אחד שהיה רגיש במיוחד ביצע או חווה את הפרובינג לאורך של מעל לשישה שבועות. אנחנו בעיקר נעקוב אחרי הפרובינג הזה, מאחר והוא נותן תמונה(חלקית) של הרמדי בצורה דיי ברורה. כמו כן, ישנו סיכום של הפרובינג (אותו הפרובינג) של חלב עז של ראג'אן שנקראן.
התחושה הבסיסית
התחושה המרכזית שעלתה דיי בתחילת הפרובינג היתה כדלקמן:
פחד ואימה מסכין גילוח חד, מפגיעה בטוחה, משיניים (של כלב) קטלניות ותחושה שהם מאוד פגיעים משני צידי הצוואר החיצוני (היכן שעוברים כלי הדם)
פחד שיפתיעו אותו, שיקפצו עליו ולא יהיה לו סיכוי להימלט, היה לך את זה (מוות בטוח) (כל הסימפטומים מפרובר מס' 1).
אנו רואים לאורך הפרובינג את הפחד שיפתיעו אותו, שייקפצו עליו, בא לידי ביטוי בצורות רבות. הבולטות ביותר היו: פחד מרעש, מכל תנועה שבוצעה ע"י מישהו או משהו ובמיוחד את הפחד שיצביעו עליו (עם אצבע, עם תער חד, מפגש קטלני וודאי עם שן).
הפחד מכה בהם מבפנים (נסוגים לאחור), אינו יוצא החוצה (ההיפך מסטרמוניום) והוא מכביד ומעמיס על האורגניזם, במיוחד על הלב. הלב אינו יכול לסבול את ההפחדה הפתאומית עוד יותר, הוא מפנה את הדרך: פחד מהתקף לב שנגרם כתוצאה מפחד.
הכפייתיות ומנגנון ההתמודדות
התגובה הראשונה (הכפייתית) היא: לסגת לאחור כתוצאה מהפחד, ולהגן על צידי הצוואר החיצוני באמצעות הידיים. האנלוגיה של העז כטרף של הזאב הינה דיי ברורה. הפחד והאימה הינם בלתי נסבלים, אתה יכול ממש פשוטו כמשמעו, להפחיד את עצמך למוות.
אחד ממנגנוני ההתמודדות בכדי להתגבר על הפחד הינו:
1) למצוא מקום בטוח. ברמדי הזאת הכוונה היא שתהיה לך מעמד גבוה (ולא יהיה אף אחד מתחתיך שיוכל לנעוץ בך חנית או לחורר אותך; אתה נמצא תחת שליטה). במספר חלומות היתה מערכת של מדרגות, ותחושת ביטחון כאשר אתה עולה למעלה, במעלה המדרגות, הטראסות או אפילו הרעפים. הנקודה הגבוהה ביותר אפילו של הבית, הינה הבטוחה ביותר האפשרית.
מעמד חברתי גבוה הינו בטוח ממש כמו עליה לנק' גבוהה, ועליך לשמור עליו בכל מחיר כי הוא מציל חיים- את חייך. זה לא מגיע מנקודה של אמביציה או אהבת הכוח!!! (חלומות שהוא במאי, או שהוא בר סמכות במדים כמו כרטיסן ברכבת או שוטר).
להתנהגות הזאת יש אנלוגיה חזקה מאוד עם עיזים; הן תמיד מחפשות את הנקודה הגבוהה ביותר וההיררכיה החברתית בעדר הינה עצומה.
כאשר הגעת כבר לגובה הגבוה הזה (המקום הבטוח) למעמד (או אפילו יותר מכך, כאשר הינך בדרך אל הפיסגה, אך עדיין לא שם, המשמעות היא שאתה עדיין לא בטוח), ואז פחד נוסף מופיע: הפחד מנפילה (את כל הדרך למטה, ולמות) והפחד לאבד את מקומך\ מעמדך החברתי.
כאן התמה של השעיר לעזאזל נכנסת לתמונה. הנפילה הזו וההשפלה הזו חייבים למנוע אותם. אחד האמצעים למנוע אותם הוא להיות תמיד לפניהם ע"י כך שהוא מתחבא, באמצעות הסוואה, הולכת שולל ורמיה, לספר שקרים, כך שאינך יכול להיתפס בזמן המעשה עצמו.
2) באופן מפתיע ובלתי צפוי, יכולים לקפוץ עליך ולתפוס אותך, אפילו למרות שנקטת בכל האמצעים כמו בסעיף מס' 1. זהו מצב שאינו נסבל לאורך זמן רב לאורגניזם. כך שהמטוטלת יכולה לנוע אל הצד השני באדישות כמנגנון התמודדות.
הנסיינים חוו את האדישות הזאת בספורט: "לא פנאטי כמו שאני רגיל להיות"; לא היתה חרדה מציפייה לפני קהל; אני מאחר לכל מקום, אני יותר זורם הכל ברוגע, מבזבז את זמנו. במספר נסיינים הדבר נחווה כתחושת רוגע גדולה מאוד.
3) חוסר אונים כמו של ילד. קופץ על המלווה ונאחז בה זה יכול גם לבטא את מנגנון ההתמודדות. נסיין מס' 2 שם לב שהוא מאחר לכל מקום והיה לו גם מין סוג של צחוק מטופש.
נסיין אחד חלם שהוא שופך בצורה מגושמת פחית שלמה של צבע. הוא רצה לנקות את הבלאגן שנוצר אך הוא רק החמיר אותו בבואו לנקות. רוצה אבל לא מסוגל. אתה אינך מגיע לעמדה גבוהה ובכירה. אתה רק נשאר בעמדה הנמוכה; אין לך פחד ליפול בצורה שכזו. ההגנה מגיעה מבחוץ (אנשים שמתלווים או נוכחים, מוסדות וכו…).
מיניות
תמה חשובה ביותר בחלב עז היתה המיניות. (עז=שטופת זימה ותאווה) אך בדרך מיוחדת מאוד. היא גם תקפוץ עליך. זוהי מיניות שתופסת אותך בהפתעה, קופצת עליך כמו חיית טרף. והחיה הזו גורמת לך לקפוץ על ה"קורבן" בלי כל שליטה, בלי שום הבחנה. מהמותניים ומטה זה כל מה שחשוב.
זה בדיוק כמו סוג כזה של מיניות שביחד עם התמות של המעמד הגבוה (אובדן המעמד), הנפילה והתפיסה בשעת מעשה (הנושאים החשובים ביותר עבורמטופלים שזקוקים לרמדי מחלב עז), הדבר הזה מתואר בצורה יפהפיה ע"י רואלד דאהל בספרו "כלבה".
זה מובן מאליו שמיניות שכזו אינה יכולה להתקיים אלא רק במקומות כמו: חלומות, פנטזיות, סיפורים קצרים או בסרטים. בעולם המציאות מיניות שכזאת מדוכאת או מוסתרת. צניעות וזהירות יתר כמו גם להיות אדם חסר בושה או מביש, הן הדרכים לדכא את המיניות הזו.
כאשר הדחף הולך ומתגבר, ניתן לראות בהם את הפחד מהדחפים המיניים שלהם איך הוא עולה ומתגלה.
פחד זה אינו מבוסס על סימפטיה המלווה ברגשות הקורבנות או בנקיפות מצפון מוראליות, אלא רק מהתוצאות האפשריות שבהן הוא ייתפס בשעת מעשה ולכן יאבד את מעמדו.
אובדן המעמד (החברתי) משמעו לאבד את (המקום הגבוה) המקום הבטוח.
להתחבא, לרמות, להתחזות ולהכחיש- אלה יכולות להיות הפעולות הכפייתיות שיעשו על מנת לשמור בביטחה על מעמדם.
השדיים היו התמה הבולטת בתוך המיניות של חלב עז, כמו גם התמה של מין אוראלי.
האנלוגיה לגבי המיניות של התיש (עז ממין זכר) הינה בולטת. במיתולוגיה, המילה "סאטיר", מי שהיה אל היער (הולל ושטוף זימה) היה אל תיש שהיה בעל תאוותנות מינית גבוהה. (סאטיריאזיס).
הזאב ושבע העיזים הקטנות
התמה המרכזית של לק קפרינום (חלב עז) מופיעה באגדת ילדים. דבר ראשון, יש את השיניים הקטלניות והחדות של הזאב. העז הקטנה צריכה למצוא מקום גבוה ומקום בטוח על חלקו העליון של שעון הקיר התלוי. אם היא נופלת למטה, היא תיפול ישר לשיניו של הזאב.
התמה של הולכת שולל ורמיה, התחזות והסוואה, והשכיבה של הזאב שמתחזה לאמא עז (להיכנס לתוך הבית). הפשטות והתמימות של העיזים הקטנות אשר מכניסות אחרי הכל את הזאב הביתה (למרות אזהרותיה החוזרות ונשנות של אמא שלהן). הן באמת נתפסות בהפתעה מוחלטת, כאשר הן מצפות לאימן, אך במקום זאת חוטפות את הפגיעה הישירה והבטוחה, הקטלנית של השיניים החדות והכלביות של הזאב. בקפיצה אחת הוא כבר שם. העיזים מפוחדות למוות, מתכווצות השיניים שלו כבר נעוצות בגרונן. זה נגמר והן מחוסלות.
סימפטומים פיזיים
* תחושת קרירות עזה, הרגליים קפואות כמו קרח במיטה, שמונעות שינה.
* כאבים, נודדים, חדים, דוקרים (שמעוררים תגובת פחד).
* כאב יורה בצד ימין של הגרון החיצוני.
* כאב דוקר בעין שמאל המלווה בגרד\עיטושים.
* כאב דוקר בבטן (בצד שמאל) ואז בצידה השמאלי של הלסת.
* כאבים נודדים (בעצמות) מהבוהן (השמאלית) ועד לאצבע (שמאל), לצוואר (שמאל), לעין (ימין)
* כאב ברגל שמאל ובקרסול שמאל, כאילו שנקעו אותם; שסובבו אותו (סיבוב שמאלה), עד שהוא נסדק, מה שגורם להקלה.
* קולות קנאקים (סדיקה\נפץ) במפרקים.
* התקשחות, הצוואר כואב, מוחמר מסיבוב של הראש, מוחמר ממשב רוח קלה וקרה, מלווה בתחושת כבדות ועמימות בראש.
* אקנה על האף או בשפה העליונה.
* גרד בחלקו הפנימי של פרק כף היד.
* כאבים בשיניים, כאילו שנגע בהם משהו קר, הטבה ממשקאות חמים; תחושה כאילו שהאוכל קר.
* הפרעות בעיכול.
* כאבים בבטן, מתוחים מאוד בתחושה; עם רעשים מגרגרים סביב השעות 11-12 בבוקר; כאילו שהמעבר שלו סגור; החמרה לאחר אכילה (כאילו שהקיבה מתרחבת).
היסטוריה רפואית קודמת: נותח בעבר כשהיה ילד בשל ספאזם בפילורוס (שריר השוער במעבר שבין הקיבה לתריסריון).
* כאב ראש מעל עין שמאל, שנעלם במהירות, ובהמשך עבר לצד ימין.
* כאב גרון (בצד ימין) שמקרין לאוזן.
* סחרחורת שמוטבת משכיבה.
* פלפיטציות, שמוחמרות משתיית קפה, מפחד (פחד ממחלת לב).
* ריח מצחין מבית השחי, אזור אברי הרביה, כפות הרגליים.
* התעוררויות תכופות משינה.
הבא
לקריאה רציפה גלול למטה
ראג'אן שנקראן ערך פרובינג עם סמיות (סמוי) על חלב עז 30 קורסקוב.
התמה המשותפת לפרובינג שלו ולפרובינג ההולנדי היתה:"מיניות חסרת בושה" (כאילו שזה הדבר בנפוץ ביותר או הרגיל ביותר על פני כדור הארץ). היתה מיניות בלתי נשלטת אשר יכולה להרוס לך את הקריירה, שהיתה דיי סימבולית והופיעה בחלומות של אחת הנסייניות.
"בג'ונגל העז אמרה לארנב שלא לרדוף אחרי הבות היפות. אך הארנב לא הקשיב לה ולכן נתפס בידי הצייד ונלקח אל העיר".
פרובר אחד חלם שהוא בחדר צפוף ומלא אנשים, אין מקום לישון חוץ מאשר על מדף גבוה. הוא פחד מאוד ליפול מהמדף הזה ולכן לא ישן שם (בפרובינג ההולנדי היה חלום זהה שלא רוצה לישון על מדף גבוה בשל הפחד מליפול למטה).
אך התמה הבולטת ביותר בפרובינג מבומביי היתה: "סיטואציה של התקהלות יתר של אנשים
(בטראמים, באוטובוסים ובבתים), אשר גרם למאבקים על המרחב הפרטי שלך כאשר אתה אינך מוכן להתפשר בנושא הזה. כעס ועצבנות היו מאפיינים בולטים.
מאפיינים אלו של חלב עז לא הופיעו בפרובינג שנערך בהולנד, אך הם ככל הנראה תמות חיוניות ברמדי הזו. (יש הרבה מלחמות על "מרחב" בקרב רועי העיזים).
מבחינה תרבותית, כפי שכבר צויין בידי ראג'אן שנקראן בספרו "Spirit of homeopathy"
(עמודים 127-142), יכול להיות הבדל דיי מהותי בין התמונה המצטיירת מהפרובינג, לבין התמונה הקלינית בפועל. הפיצוי יכול להיות אחד הגורמים האחראים לכך אך גם כל המכאניזם של האגו, (אשר יקח יותר זמן להתפתח מאשר פרובינג), כגון השלכות, הכחשות סובלימציות וכו.
בחלב עז, ביחד עם הדחפים שלו (במיוחד אלה המיניים) , נצפה לראות אנשים שמאוד בשליטה מבחינה קלינית. אבחנה מבדלת: ארג'נטום ניטריקום מאוד זהיר (לא נותן בכלל צ'אנס לדחפים המיניים שלו).
* בתולה זקנה, הסובלת מקור, נבהלת בקלות, מפחדת מדברים חדים ושסובלת מכאבים ראומטיים, כאבים דוקרים אשר גורמים לה להיבהל.
* בעלי מיניות זהירה, נמנעים מכל אוצר מילים הקשור למין; לובשות צעיף משוחרר סביב צווארן או שלעיתים קרובות ידיהן מונחות מסביב לצווארן.
* בילדים אנו עשויים לראות ילד עצבני מאוד ומבוהל, אשר כל הזמן רוצה להיות בידי אימו, סובל מסיוטים וחלומות על זאבים, פחד מדברים חדים. האגרסיביות שבו אינה דומה לזו של סטרמוניום אלא יותר מזכירה את זו של הג'לסניום.
* זו יכולה להיות רמדי של ילדים נחשלים (או מבוגרים) הנמצאים במוסדות. כאן המיניות עשויה שלא להיות עוד תחת שליטה. יכול להיות מצב של חוסר אפליה שנובע מסוג של חמדנות (לקחת את הכל בבת אחת). צחוק, טיפשות של הרצון הטוב; נמיכות במעמד החברתי כך שאין לו ממה לדאוג שמא יפול ממעמדו, ביחד עם המאפיינים של החלב עז.
* סטיות מיניות.
* חרדה ציפייתית.
* אנשים מהמעמד הגבוה ( משפחות מלוכה, של נשיאים) שיש להם משהו (מיני) להסתיר; כאשר הם נתפסים (ברכילות של העיתון לפני מיליוני קוראים) הם נאלצים בכוח להתפטר או לוותר על כס המלכות (ליפול את כל הדרך למטה). על מנת שלא להיתפס, הם חייבים לשקר ולהסוות את עצמם.
ביחד בסך הכל יש לנו יותר מ 70-60 חלומות מכל הנסיינים שהשתתפו בפרובינג באמצעות חלום
(Dream proving)
פרובינג חלימה של חלב עז (מאת: קיז דאם, הולנד)
הפרובינג של חלב העז היה ללא ספק אחד המעניינים ביותר שצפיתי בהם (דרים פרובינג) שנערך בשנת 1996. תוך דקה אחת, בזמן שהחזיקה את הרמדי בבקבוקון בפוטנץ 30 , הנסיינית מספר אחת שלי (אשר במציאות הינה גם השותפה שלי) נתקפה בהתקפי פחד וטרור מפני דברים חדים כתער, היפגעות בטוחה משיניים קטלניות (בזמן שהביטה על רצפת השחור לבן שלנו בעלת צורות של יהלום). באופן מיידי היא כיסתה את שני צידי גרונה עם ידיה כדיי להגן על עצמה ונרתעה לאחור.
אני חייבת לציין שזה גרם לי לבילבול, ללכת לאחור ולהיות מפקפקת ונסערת בו זמנית. החותם של העז (המשמשות כטרף של זאבים) היה דיי עובדתי בעקבות הסימפטום הראשון הזה. למרות שהנסיינית ידעה שזה חלב עז (מה שעוד יותר גרם לי לפיקפוקים שבי לגאות), כזה פחד וטרור אינו יכול להיות מזוייף. הוא ללא ספק געש כלפי מעלה ממעמקי תת המודע. אני הייתי צריכה באופן מדוייק רק לאחוז בשן חדה המכוונת לכיוון אותה נסיינית ואז בוודאות הפחד והטרור שהופיעו קודם היו מופיעים מחדש ומתקרבים לקצה הגבול של פחד מהתקף לב שנגרם כתוצאה מפחד. היה עלי ממש להבטיח לה דיי ברצינות שלא אעשה זאת פעם נוספת וזאת משום שהיא פחדה שהיא לא תשרוד ככה. מאותו הרגע החל פרובינג שנמשך כשישה שבועות.
בכל ערב לפני שהולכים לישון (לחלום\ לבצע פרובינג) הסטייט של הפרובינג היה לגרום לגירוי מחדש על ידי היזכרות בחלומות מלילה שעבר (שאותם כאמור הקלדתי אל המחשב שלי).
הפרובינג היה פנטסטי ומדהים, אך בפרקטיקה לא הצלחנו להתאים מטופל לתמונה שהתקבלה מהרמדי חלב עז. דרים פרובינג ללא אישרור קליני נחשב כמו בניית טירות באויר וכמטרה קלה לאותן ביקורות של ספקנים.
בינואר 1999 קיבלנו מכתב מג'ואן סקוט לואו מארה"ב, שסיפרה לנו שיש לה שני מקרים של סטייט של חלב עז עם מעקב (פולו אפ) בן 18 חודשים. היא ציינה שסיכום הפרובינג שלנו שפורסם ב"לינקס" במרץ 96 היה המנחה העיקרי שמאשר את בחירת הרמדי.
כאשר קראתי את המקרים וראיתי איך תמונת הפרובינג מתאימה בצורה כה יפה זה גרם לי להנאה רבה. בקשר לסימפטום שצויין למעלה, (התחושה הבסיסית של העז), דבר זה עלה בצורה יפהפיה בחלומות של כריתת השקדים שחלם עורך הדין במקרה מס' 1 (חד כתער, פגיעה בטוחה והצבעה לעבר נקודת התורפה הגדולה ביותר של העז- הצוואר) ובמקרה מס' 2 הסימפטום מופיע בצורה קצת שונה כסימפטום של: "התעלפויות כתוצאה מחרדה מזריקות" (הפגיעה הבטוחה, המחט החדה- האצבע המורה וההתעלפויות, אשר הינם בסופו של דבר מין סוג של רתיעה לאחור).
סינדרום האיי די די ( ADD) שהופיע בשני המקרים הינו הגירסה האנושית לגחמנות של העז.
תשומת לב הינה מקור השליטה על התגובות האימפולסיביות לגירויים פנימיים או חיצוניים. זה מעניין שבשני המקרים היו בעיות לבביות קשות במשפחה. הסימפטום של חלב העז- "פחד לחטוף התקף לב כתוצאה מפחד" היה סימפטום מאוד אקוטי בפרובינג שערכנו. אך ניתן להעריך כי הגירסה הכרונית של הסימפטום הזה עשויה להיות:"התקפי לב כתוצאה מלחץ מתמשך".
בעבר, הועלו שאלות הנוגאות לגבי רמת המהימנות של הפרובינג באמצעות חלימה (דרים פרובינג) (פטריק בריליאנט "השקר של המיינד" מתוך לינקס פברואר 98).
אני חושבת ששני המקרים הללו מהווים תשובה מוצקה לשאלה הזו.(תודה לך ג'ואן).
שימו לב לכך שהרמדי מעולם לא נלקחה ע"י הנסיינים, אלא רק הוחזקה בידם כחמש דקות, מה שעשה פרובינג ארוך ומלא בן שישה שבועות, ולא רק ברמת החלומות, אלא גם סימפטומים פיזיים. ערכנו את הפרובינג עם כשמונה עשרה נסיינים (שהשתתפו בדרים פרובינג), אבל פרסמנו סיכום של תמונת הפרובינג לפי הנסיינית מספר אחד שלנו.
אדם אחד עשוי לשער שנסיין עשוי לשקף רק פן אחד של הרמדי. עם נסיינים רגילים בעלי רגישות רגילה, יהיה זה לרוב המקרה. אך הנסיינים שנקראים אידיוסינקרטיים (ייחודיים) יוכיחו לרוב (תלוי בזיקות של הרמדי) אספקטים רבים של הרמדי והם עשויים להפיק יותר מידע חיוני מאשר 100 נסיינים (רגילים). לדוגמא, התחושה הבסיסית והחשובה של העז נצפתה אך ורק בנסיינית מספר אחד שלנו. אין זה ניסיוננו שהנסיינים הייחודיים הינם בלתי ניתנים לריפוי, כפי שטענו המאסטרים הזקנים שלנו, כל זמן שאינך מתעקש שהם ייטלו את הרמדי, אבל רק תן להם לאחוז בה למשך מספר דקות.
על הפרובינג
באוגוסט 1993 קצת חלב עיזים (מהחווה הביולוגית של אח שלי מיער אמסטרדם) עברה פוטנטיזציה ע"י חברת וי אס אם אלקמאאר. בזמן שבין ספטמבר 93 ועד לינואר 94, הרמדי עברה פרובינג (בעיקר בפוטנץ 30 קורסקוב) ע"י 18 נסיינים שכולם הומאופתים. הפרובינג נערך עפ"י פרוטוקול של דרים פרובינג (פרובינג חלימה) שמשמעו: אין פרוטוקול, אין הגבלות תזונתיות, ואין מתן של פלצבו לשם קבוצת בקרה.
היה רק חוק אחד: נסה לזכור את חלומותיך לאחר המגע עם הרמדי (נטילה דרך הפה, מגע עם העור או שינה על הרמדי), וכמובן שים לב לכל סימפטום יוצא דופן (פיזי, מחשבות כפייתיות, זיכרונות וכו'), במהלך הימים החולפים. לרוב רובם של הנסיינים הפרובינג ארך רק לילה אחד; עבור שני נסיינים רגישים יותר הפרובינג ארך שלושה ושישה שבועות.
הערך של פרובינג חלימה: בעל ערך או שמא חסר ערך
ניתן לסלק דרים פרובינג בשל הויכוח שהם אינם מדעיים (כי אין להם פרוטוקול, אין פלצבו, ויש יותר מידי משקל על חלומות "סובייקטיביים" וכו'). זה נכון כי עלינו להיות מאוד זהירים בפרושים שיש לנו מדרים פרובינג. מניסיוננו עד כה הערך של הדרים פרובינג תלוי מאוד ברגישות ובהתפתחות האישית של הנסיין האינדיבידואלי. התפתחות אישית בהקשר של: כמה עמוק יכול הנסיין לצלול עמוק לתוך תת המודע שלו או:"כמה טוב הנסיין מכיר את עצמו".
הנסיין האידיאלי לדרים פרובינג יודע (וגם זוכר) את חלומותיו וגם יכול לחבר אותם לאלו מן העבר או לאלה מההווה (ברמות המנטאליות- רגשיות וגם ברמה הפיזית).
במונחים של שנקראן הוא בקשר עם הדלוזיה הבסיסית שלו. אז התנאים לדרים פרובינג אופטימלי יובנו. הדלוזיה הבסיסית של הפרובינג של הרמדי יכולים להיות נתפסים בצורה מלאה מתוך תת המודע. פרובינגים בעלי סמיות כפולה (הנסיינים והמפקחים אינם יודעים מהי הרמדי) עם הפרוטוקול הינם מצויים בטריטוריה של המדע. דרים פרובינג הינו אומנות אינדיבידואלית.
המטרה של שניהם הינה שונה. לדרים פרובינג יש יותר עיניין עם ההבנה של הסטייט של הרמדי.
לפרובינגים בעלי פרוטוקולים מעניקים לנו את הנפח של הסימפטומים של הרמדי.
שניהם נחוצים למען היווצרותה של מטריה מדיקה טובה ושלמה.
האיש בעל הפרסות השסועות
גבר זכר בן 46 תאריך לידה 19.5.1950
מקצוע: עורך דין תאריך הפגישה: 20.6.1996
היסטוריה של בריאות המשפחה:
התאבדות- הדוד, אח של אבא.
סכרת: לסבתות של ההורים ומצד האם.
אבא: סבל משחפת כילד; אלכוהוליסט, מעשן, אמפיזמה (נפחת הריאות), ברונכיטיס, דלקת ורידים, מת כתוצאה מעישון בגיל 60. האחים של אבא מתו בגיל 60 כתוצאה מהתקפי לב.
האח של אמא מת מהתקף לב בגיל 43. אמא נפטרה בגיל 78 כתוצאה ממעקף גדול פי 4.
דיכאון: אמא, אבא, אחיה הגדול ואנוכי כולנו דיכאוניים. אחותי הקטנה סובלת מהג'וק הזה שנקרא אהבה, והיא מתחתנת עם רד נקס (כינוי גנאי לחוואים בורים ונבערים בארה"ב) שרק מרביצים לה. כל הנשים במשפחתי מגיעות לאזור גיל 90, אז נמאס להן לחיות והן מתות.
היסטוריית בריאות אישית:
אלכוהול: כאשר אני שותה, אני שותה יותר מידי, אך לא לעיתים קרובות. אני לא עושה יותר מידי דברים בצורה מצומצמת. אני שותה ג'ק דניאלס כפול אם אני יוצא החוצה לרקוד, עד שאני הופך להיות שיכור מעלה צחנה כבואש. אשתי לשעבר ואני שתינו ביחד יותר מידי.
טבק: התחלתי מחדש להיות מעשן כבד (שתי חבילות ביום) מאז הגירושין לפני שלוש שנים.
עברתי ניתוח להסרת שקדים בגיל 5.
פציעות אורתופדיות: שברתי את שתי הזרועות שלי סדקתי את הגולגולת פעמיים עם זעזוע מוח בגיל 6, ושברתי את האצבע, כף הרגל והיד.
זיבה: נדבקתי מל' בקולג'. מעולם לא נבדקתי בשל זה אבל נטלתי אנטיביוטיקה לטיפול.
ילדות: כאשר הייתי בבית הספר התיכון, הרצתי את עצמי להיות הנשיא של כל דבר, הקפטן של כל דבר ועבדתי במשרה מלאה בזמן לימודיי בתיכון. הפכתי להיות סוג של עבד של דוד שלי שהיה לו סופרמרקט. עבדנו במשמרות של 14-12 שעות. התחלתי כאשר הייתי בן 13 ועבדתי אצלו עד גיל 17. לא היינו זקוקים בשעתו כל כך לכסף. אסור היה לי לעשות זאת.
לילה אחד, במהלך משחק פוטבול גדול, חטפתי זעזוע מוח ולא הצלחתי לזכור מי אני.
ביום שלמחרת הלכתי לעבודה למשמרת בת 14 שעות. כאשר מלאו לי 17 שנים בשנת 1966, בשנתי הלפני אחרונה לסיום הלימודים, התחלתי לפחד מכל פגיעות הראש הללו.
נכנסתי לקרב עקרוני עם המאמן שלנו אשר ניסה להלקות את קבוצתנו. אני צדקתי. זה הפעיל שנים של התמרדויות. מישהו חתך לו את הצמיגים של הרכב, והאשים אותי. סירבתי להיות נאשם. כל הפגיעות האלה בראש, ואז ההתמוטטות שלי; התאשפזתי בבית החולים כמעט עד לטקס סיום בית הספר בשנה האחרונה. הייתי בן 6 כאשר היה לי את פגיעת הראש הרצינית והראשונה. כאשר סבא שלי נפטר חלק מהדודים שלי שמרו עלינו. הם ירו אותי מתוך ערסל כמו מקלע, ואני נחתתי על ראשי. שישה חודשים מאוחר יותר עמדתי על מושב הכיסא של האופניים ללא כל ידיים, וירדתי במורד הגבעה במהירות. פגעתי ברוכב אחר וסדקתי את גולגלתי ואף נזקקתי לתפרים. הייתי מחוסר הכרה במשך 3 שעות.
סירוב לשרת בצבא בגיל 19: כל משפחתי היא צבא. דודי הוביל את הפלישה נגד קמבודיה. לא הייתי הכבשה השחורה במשפחה. הייתי הפרח של המשפחה- מנודה (בשל הסירוב לחתום ולהתגייס לשירות צבאי וללכת לוויאטנאם. היה עליו להיפגש עם פסיכולוג בשביל להשיג זאת).
כאשר הייתי בטיפול באמצעות חלומות בגיל תשע עשרה, הפסיכולוג שלי השתמש בהיפנוזה ושתל לי דמויות חיוביות. שמרתי על יומן חלומות שלי. בחיים האמיתיים שלי החבר'ה האלה אמרו לי שמתתי לאחר זעזוע המוח. בחלום (מגיל 19) שמעתי את קולותיהם אומרים:" הוא מת, הוא מת". הפסיכולוג שלי אמר:" יש לך את הקול הזה בפנים שאומר לך שאתה מת". הוא אמר לי שאיני צריך להיות כה רציני, תהיה קצת אווילי. הייתי בנאדם מאוד רציני. התמות הללו בחיי מאוד חזקות.
עברתי בחיי כל מיני סוגים של אסונות. נוריתי כאשר הייתי בן 19. נאנסתי ע"י אדם מאושפז במתקן פסיכיאטרי של המדינה. זה היה איום ונורא; זה העיר אותי, שלא להיות פרנואיד ולהתחבר לאנשים. הוא שאל אותי איך להגיע למקום מסויים, שלף סכין עליי והיה במין סוג של תיסבוך של שטן. אני החשבתי את עצמי לחלוטין כמת באותו הרגע. זה היה בצורה מוזרה משחרר. שיכנעתי את האנס שלא יהרוג אותי. נתתי לו את מספר הטלפון של הפסיכולוג שלי. הוא ללא כל צל של ספק היה סכיזופרן. היתה לו סכין והוא החזיק אותי כמו כלב. אמרתי לו:
"לעזאזל עם זה! תניח את הסכין על הריצפה!" הוא עשה זאת וחזר בחזרה לאישיות הקודמת.
הוא היה אבוד. אני הרגשתי כה מטופש- כמו נער כפרי. לא דיווחתי עליו. הלכתי לאיבוד כל בוקר ולילה בקמפוס. שני הביניינים הגדולים האלה נראו לי דומים לי. כל החלומות הסתיימו אחרי זה, הדבר הכי גרוע קרה. (ראה פחדים\ חלומות).
משפחה ורקע חברתי:
אני מגיע ממשפחה ממש טובה, אבל חרא- עניים. מאומנים היטב, מלומדים היטב- רדנקס(כינוי גנאי). כל השכנים שלנו היו וולגאריים ומלאים בזונות. כל החבר'ה שהיו מעל גיל שש היו דופקים אחד את השני. למדתי להילחם, להיות אגרסיבי ולקלל מישהו כאשר אני ללא השגחה בשכונה. אבא היה שתוי במשך 10 שנים ואמא עבדה כי הוא לא עבד. זה היה באווירה הסביבתית. אני ניסיתתי להרשים את אבי- הוא איתגר אותי. כל המשפחה שלי הם חבר'ה גדולים בריונים גדולים. אני היחיד במשפחה בגובה שפחות מ 1.83 מ'.
נולדתי עם השילוב המוזר של חוסר בכישרון אך הרבה שכל. בתחרויות יכולתי לגרום לגופי לעשות דברים שאסור היה לי לנסות כמו להפיל מגינים ששקלו 125 ק"ג במשחקי פוטבול אמריקאי, אבל בסופו של דבר סיימתי בבית החולים.
אבא היה כישלון, הבנים שלו הולכים לקרוא תיגר על העולם כך שהבנים שלו יעשו אותו גאה, ואני גרמתי לו לגאווה. הוא נשר מביה"ס לרפואה, פנה אל הצבא, ואז קיבל עבודה טובה.
הוא נפגע מאוד ברגשותיו ולכן פרש והתחיל לשתות, מה שנמשך 10 שנים. הוא לא עבד. הייתי בן שלוש כאשר הוא פרש. אימי הלכה לעבוד. היה לו את העיניינים שלו, אבל הוא היה יותר מידי פזרן ורשלן בעסקים ולכן פשט רגל לבסוף. היינו רוויי חובות לאורך כל הילדות שלי.
יש לי כעס על כך שאין לי מעמד חברתי. התמה המובילה במשפחתי היא:" לא תוכל להשיג מה שתרצה אז אל תפתח ציפיות גבוהות מידי". משפחתי אינה טובה כמו כל שאר המשפחות.
אנחנו נפולים, מרוסקים. אימי אמרה:" כולם טיפה יותר טובים מאיתנו, הם לובשים בגדים נחמדים יותר". אימי קרצה לי. אני התמרדתי ואמרתי לכולם שילכו להזדיין.
פחדים\ חלומות:
אני פוחד מאלוהים- עוד לא הגעתי לנקודה שבה אני חושב שהחיים טובים. אני מאמין באלוהים, אבל אני לא מתכרבל עם אלוהים או מבקש ממנו משהו. אני רק רוצה שיניחו לי לנפשי להיות לבד. אני אפוקליפטי, מה שגורם לי להגיב בצורה ש:"הכל הולך". עשה הכל היום; השג את מה שתרצה כל עוד אתה יכול. אני עובד על גלים של תשוקות. אני לעיתים חוטף התקפי חרדה רציניים- ניכור עמוק במושגים פרוידיאנים. במונחים פסיכולוגיים , אני מבזבז מספר ימים בחודש בחרדות מדברים לא ידועים. התראה מראש, חרדה אינטואיטיבית, הרבה פעמים הם הופכים לאמיתיים. יש לי פחד חולני מדם. יש לי הרבה חלומות שאני מותקף, שדוקרים אותי עם סכין. נהגתי לחלום על חבורה של רדנקס או של אנשי זאב או שדים היו מתגודדים בכנופיה סביבי ודוקרים אותי עם מברגים בתחילתה של האנושות. גסטאפו נאצי, פרנואיד, חלומות זוועה (החמרה מעישון מריחואנה). חלום שנזכר בהם על ניתוח כריתת שקדים. אני לא חושב שאי פעם נרדמתי במהלך הניתוח הזה. כל הדבר הזה שמכניסים לך אתר (סם הרדמה).
אני תמיד מדמיין גריל על הפנים שלי ותחושה שאני ער וצורח ואף אחד לא שם לב אליי. מישהו הגביהה את הלסת כדיי שהפה שלי יהיה פתוח לרווחה. אף אחד לא אמר לך קודם לכן. הם העירו אותך בשעה 4 או 5 לפנות בוקר ואמרו:" אתה לא תהיה שוב חולה". ואז הם אמרו שתוכל לאכול כמה גלידה שרק תרצה. כמובן שגלידה זה הדבר האחרון שאתה רוצה לאכול אחרי שדחפו לך ג'ק לתוך הגרון.
יש לי הרבה חלומות על משברים- אני מתעורר מבוהל, קם מפוחד , חסר אונים ולכוד.
אני מתעורר וליבי הולם בפראות ואני חושב לעצמי:"הנה מגיע הדבר הגדול ". הפנים שלי מאדימות ומלוות בתחושת לחץ על החזה.
היה לי חלום שבו אני עוקב אחרי אישתי לשעבר, כמעט כמו עוקב מטרידן כלפיה, ותופס אותה עם האיש שהיא אוהבת".
במשך שנים לא יכולתי לסבול שאף אחד יעמוד לי מול הפנים- פחד שיתקרבו אליי ושייגעו בי.
אני נמשך אל סכנה, אז אני שם את עצמי שם יותר מידי פעמים. כמובן, שרדיפה אחרי נשים הינה יותר מסוכנת מכל דבר אחר. אני עומד על המשמר יותר מידי. אני מנסה יותר מידי להיות הירואי- אני זורק את עצמי על דברים. הייתי נועז במשך כל חיי. "מראה את ישבני" זו היתה אחת הסיבות לכך שחטפתי זעזוע מוח. זוהי דרכי להתמודד עם פחד. אני אומר לעצמי "אני לא מפחד משום שכבר קפצתי מהמצוק הזה". אני אוהב את ההתרגשות של הרגע- קפצתי מקניון "ליטל ריבר" למים בעומק של 1.8 מטרים. אני לא עושה ספורט יקר.
פאניקה, מחוץ לגוף, חוויית כמעט מוות
"אני רואה הכל- משותק מאינפורמציה. התדהמה אינה עצלות; היא הועמסה באינפורמציה מעמיסה- הקשורה בחוויה של יציאה מהגוף הרבה פעמים. אני נסוג לאחור בקלות למצב של פאניקה. אני מאמן את עצמי שלא להתעלף למראה של דם ואני לא מתפלץ מזה כמו שהיה בעבר".
להיאנס היתה החוויה הכי קשה שקרתה לי. רגעיי הטובים ביותר מעורבבים עם הטרגדיה.
חיי הם סידרה של מפגשים שבהם באופן דיי אירוני הטוב ביותר והרע ביותר קורים ביחד ומייד.
(לאחר שסבא שלו מת לו בידיים כאשר היה רק בן 5). המוות היה כל כך הווה לידי. אני מקשיב לחלומות משום שהרגשתי שלשם אני הולך, (כמעט מוות לאחר זעזוע המוח במשחק הפוטבול כאשר כולם היו בטוחים שהוא מת), זה היה מקום הרבה יותר טוב להיות בו- כמו להיות עפיפון ולהיות חופשי, מאוד מהנה. אני רוצה לחשוב שאני זוכר אותי רואה את סבא אז. החיים היו גנגליון (צבר של תאי עצב) כל המודעות החלה והחיים הסתיימו. הוא היה פוליטיקאי טוב, שופט ששם במבחן, האובססיה שלו עם התרבות היוונית. אני החזקתי ושמרתי על הרעיונות שלו.
ניגודים, שוקים חשמליים, מעגלים של היפו-היפר
התחילו לי תקופות של התעלפויות אי שם בשנתי האחרונה ללימודים. אני מאמין שהיו לי התקפים כמו נרקולפסיה (התקפי שינה בלתי נשלטים)- נופל ונרדם בזמן השיעורים בלימודים.
אני עדיין מנמנם בזמנים מוזרים ויש לי מעיין תחושות של חשמל בגוף מ-רק לנוח ולנמנם נימנום בן 10 דקות. אני מרגיש כאילו שיש לי שוקים חשמליים אשר משתפרים לאחר השינה. יש לי את הנימנומים העצומים הללו שנמשכים בין חצי שעה לשעה שלמה. לפעמים, באמצע העבודה אני מנענע בראשי או כאשר אני נוהג אני עוצר בצד הדרך למשך 5 דקות.
במשך שניים או שלושה ימים בחודש אני הולך לישון בשעה 5 או 6 אחה"צ וישן מעגל שינה שנע בין 14-12 שעות. שינה עמוקה מאוד המלווה בחלומות תכופים, חלומות תקיפים, וחלומות של מאבקים. אז אני יוצא מזה ועובר למעגל של ערנות- אני שמח. אני חוטף לפעמים תקופות של שקיעה בצורה של תחושת סחרחורת שנעה סביב הנימנום של 1 בצהריים. עיני צורבות ואיני מסוגל להישאר ער עוד שניה אחת. אין זה שונה בהרבה מהתחושה שאני עומד להתעלף.
הנימנומים הם בעלי תחושה דומה של התקף, כמו מטען חשמלי שעובר דרכי.
אני מתעורר שמח או מותש. תחושה כמו של סגירות או מסוגרות. אני מתמוטט פעם בחודש למשך 16 שעות.
פיזית, אני אדם מאוד חזק. אני עובר כל כמה זמן תקופות של תשישות\ מעגלים של חדווה בגלל שאני מושך את עצמי חזק מידי לקצה גבול היכולת.
עברתי הרבה מבדקים פסיכולוגיים וניסיתי ליתיום בכדיי שייקבע האם אני סובל ממאניה דיפרסיה. אני לא. הקפצתי את עצמי כאשר נטלתי תרופות אנטי דיפרסנטיות, אשר הביאו אותי למצב של שינה עמוקה שנמשכה יומיים ואני התעוררתי והגשתי ממש מעולה באופן כללי.
אני אוהב את הירח מלא. אני ישן פחות. אני הופך מאוד מיני כאשר הירח מלא. אני הופך כל כך חסר סבלנות ועירני שכאשר הוא מתחיל לקטון, אני ממש מותש. הלוואי ויכולתי להרגיש את עליית המתח הזו בכוח כל הזמן. המעגל שלי הוא הרבה ריקנות, אשר הינה כ"כ כואבת. היא כאורך החיים. שבוע אחד בחודש אני פשוט לגמרי קודר. אני לא מדבר, הקול שלי נהיה שטוח וחסר אנרגיה (בדר"כ כאשר הירח קטן), וזה מתחלף עם התרגשות שבה אני מתחיל אלפי פרוייקטים שאותם איני מסיים לעולם.
סחבת מלווה במחשבות מהירות, שיעמום, שינוי קריירה, ADD
דחייה של דברים וסחבת. אני לא משלם את החשבונות בזמן, אני שם את עצמי על הקצה, לא מבצע את עבודתי בזמן, אני מסכן את המוניטין שלי, הצלחתי לעשות זאת עכשיו (כעורך דין). זה לא מועיל. אני האויב הגרוע ביותר של עצמי. כבר לא איכפת לי מעצמי- אני לא מאורגן, דוחה הכל, ובעל מצב רוח רע. יש לי בעיה לגרום לעצמי לעבוד. לא עבדתי יום עבודה מלא מזה כשלושה חודשים. אני לא מסיים דברים. אני זקוק לדד-ליין כדיי לסיים. אני משנה קריירה הרבה פעמים; קפצתי על ארבע או חמש קריירות, סיימתי את קריירת עריכת הדין, השתעממתי בקלות, ועברתי לבניית בתים. השתעממתי מזה, ועברתי לפוליטיקה והובסתי שם בקלות.
הייתי מתאם הקמפיין של מושל שהיה מועמד לבחירות בשנת 1992. לא אהבתי את זה; לא אהבתי את האנשים. אני מהיר תפיסה ויכול לעשות דברים בצורה מחושבת.
יש לי זיכרון מצויין לדמויות וטקסטים שמבזיקים לי בראש במהירות גבוהה ומסחררת.
אני רודף אחרי איזה התגלמות של שיר או גינה. איני יכול לעצור את הזמן ולתפוס לרגע את היופי. אני יצירתי, אבל לא בצורה כזו שמזינה אותי. אני עובד מתוך חרדה וכותב המון.
מוחי ומחשבותי רצות מהר (כמו במירוץ), במהירות של מיליון מייל לשעה; איני יכול לסיים סיפור. אני מדבר מהר עד שגרוני כואב. היה לי חוסר ריכוז, עשיתי ציונים של "טוב מאוד".
לא הייתי התלמיד המצטיין, במתימטיקה היו לי כמה ציונים של "טוב".
מערכות יחסים, חברים, נישואין, קנאה, אגרסיות
אני ממשיך לעבור במהירות על הרבה נשים- נשים טובות.אני מתבייש בזה. אני משתעמם מאוד כאשר אני נשוי (היה נשוי 15 שנה והתגרש לפני שלוש שנים. יש לו בנים בני 5 ו9). הרגשתי שזה הפך רק לאחריות ועם מעט מאוד הנאה. התרחקתי ממנה. אם היא היתה יושבת כאן עכשיו, היא היתה אומרת שהיא הפכה נואשת להצהרה שהיה לה רומן מהצד. אני קינאתי ולא יכולתי לסבול את זה יותר והתגרשנו. אני מניח שאין זה כתוצאה מגירושין שלי. היה לי את זה קודם.
התגרשנו והיה לי חלום על האהבה הראשונה שלי ואישתי: הרגשתי עצוב, נטוש ומקנא.
אני אוהב אישה שאינה אוהבת אותי. בהמשך אני עוקב אחריה ותופס אותה עם אחרים שהיא אהבה. אובססיה עם ניסיון למצוא אותה. הרומן היה רומן שלה. אני עדיין חולם על האישה שיצאתי איתה בגיל 18, האישה הלא ידידותית הזו שאני באובססיה כלפיה והיא לא התייחסה אליי כלל. הייתי אגרסיבי ווכחן עם אישתי. אם אני מרגיש שלילי- אני יוצא עם אישה לא ידידותית ורודף אחרי אישה שלא נענית לחיזוריי. אני מרגיש כ"כ מבודד מאז הגירושין ומקים לעצמי עסק מהבית. אני אוהב ארבעה או חמישה חברים, לעבוד בגינה ולדאוג לבנים שלי.
אתמול בלילה חשתי שאני אגרסיבי כלפי הסטודנטים שלי. חשתי ברמה גבוהה של קרביות. הרגשתי נהדר! אחד מהסטודנטים שלי זרק הערה מבזה כלפיי, ואני אמרתי למנחה שהזמינה אותי לדבר (היא קרוב לוודאי לא תזמין אותי שוב אחרי זה) "מהו המינוח המדעי של "פחדן"? (באנגלית: חרא של תרנגולות). chicken shit
מזג? אני בן אדם של מצבי רוח. מאוד הפכפך וגם מאוד אמוציונלי. אני מתרגז בקלות וצועק על הילדים לפעמים; אני מתבייש בכך. יש ימים שדברים מטרידים אותי, ובימים אחרים זה לא.
חוסר בושה, מיניות
בגלל שאבי היה אלכוהוליסט, לא יכולתי להשיג את ההצהרה הזו לעצמי. הזהות המינית שלי , מין סוג של להיות גבר, הטרידה אותי. הדרך הטובה ביותר להיות גבר היא להיות כמו אבא.
מבחינה מינית ניסיתי הכל. לא אהבתי את זה. אני הרפתקן בכל הקשור למין.
זהו רגע נטול זמן שבו הכל זורם. אני מופקר. אני עוזב נשים בוכות. אני מאוד מיני, אבל במהלך המין אני מאוד עדין. אני חסר בושה ועכבות. אני בעל חשק מיני מופרז, מין סוג של טורף, סוג שרודף אחרי נשים היפיות מבוגרות. אני עושה את זה בשביל מין במקום בשביל חיבה\ מאצ'ו.
רוחניות, דת, סמים
אני בבסיסי אדם רוחני; אני לא כ"כ מיני. יש לי חלומות על קרובי משפחה מתים. על סבא שלי שבא לבקר אותי ומדבר איתי. על אבא שלי ואח שלו (דוד שלי) שהתאבד. סבא ואבא היו בחדר; שניהם היו כ"כ שמחים לראות אותי. הם היו בנקודת היטהרות והם קראו לי לעזור להם.
התעוררתי כאשר ידיי חיות במרץ ורוטטות, כמעט כאילו מרחפות. הידיים שלי כבר היו ערות ומאוד חמות. מין תחושה שמרפאים אותן- חום- הרצון לעזור להם, להניח עליהם יד.
דתי, חלומות על חמלה. מספר פעמים הותקפתי על ידי אנשים. כאשר אני חולם על אותן כנופיות של בריונים שבאים לפגוע בי- הם צוללים בתוך בריכת שחיה. אני מציל (באמת הייתי). הם הולכים להכות את המציל. אני מניח את ידי על ראשיהם וחשבתי שאני מרסק אותם; אבל במקום זה אני מטביל אותם (להיות נוצרים). הייתי חבר בכנסיה הבפטיסטית הדרומית, וחלמתי את החלום הבא: חלומות נמרצים על קופסא שחורה; זה היה בבהירות חלום על אלוהים הדומה מאוד ל"אודיסיאה בחלל", אנדרטת אבן- חלום יפהפה מיסתורין גדול. תחושה חזקה מאוד של שבריריות. תמיד פיציתי ביתר בשל הפחד מהחולשה\ שבריריות.
שברתי את כל אותן עצמות שניסו לעשות יותר מידי. זו מעמסה מאוד גדולה לדעת בגיל כה צעיר שהינך בן תמותה. לפתע העולם הפך להיות גדול מידי כאשר סבי מת לי בידיים. העולם הופך לקיטור- הידיעה הזו: אני זרם חשמלי. זה לא כמו זריזות בגלל מה שחשבת שהיא המציאות האמיתית… אתה מרגיש את כוח הכבידה, העולם נע על צירו, אני רואה את ישו בשדה של חיטה ירוקה.אני רואה צבעים כל הזמן. הכל נראה עבורי כמו ציורים של ואן גוך. הצבעים מסתחררים.
ניסיתי אסיד (Lsd ) רק פעם אחת;זה הביא לידי מודעות דברים שכבר הייתי מודע להם . אני אוהב לשיר שאלוהים הוא ירוק.
בפעם הראשונה שלקחתי סמים: התחושה היתה שאני צועד לתוך חלום. זה היה מפחיד, באמת הפכתי לפרנואיד, מפוחד שלא אוכל לחזור, אז הפסקתי לקחת סמים. תמיד הייתי מודע מאוד לאזורי הקסמים שבהם חוק המשיכה (כבידה) אינו עובד; אתה לא יודע מהי המציאות.
בשנת 1994 סבתא שלי (המתה) באה לבקר אותי בחלום ואמרה לי:"בני, האם תואיל להתחיל ולחשוב מה טוב בך? אתה תמיד עסוק במה לא טוב בך". היה זה תחילתו של מסע של חלומות באמת שופעים וחיים ומנוחה עמוקה. חלום על טיול בין כוכבי: ללכת לכל גלקסיה ביקום.
היה עלי להעביר דיווח לאישה מבוגרת ממני שהיתה האחראית המפקחת עלי. טענתי את כל מה שלמדתי על יקומים מקבילים, אחוריים, חיצוניים, הפוכים. הייתי כה מותש אחר כך- כאילו שידעתי הכל בכל היקום. לא היה לזה כל ערך. האחראית עליי הניחה את ידיה על כתפי וכיוונה את האנרגיה הנשפכת המרוכזת והבלתי נראית היישר לתוך ליבי- כאילו שנולדתי מחדש.
הייתי מלא מרץ ושופע הנאה. היא אמרה:" כעת תוכל לעשות כל דבר שתרצה, כעת כאשר אתה יודע מה אתה רוצה לעשות, לא תיפגע יותר באף אחד". היא הובילה אותי אל עבר אישה צעירה יותר, אשר הסירה את בגדיה. כל שרציתי לעשות היה לשכב ולנוח. ומאז אני נח.
היועץ שלי אמר לי שבחרתי בסופיה (חוכמה) על פני ארוס (מין) בחלום הזה. אני קורא לו חלום של בהירות.
שינה: אני כעת ישן טוב. אני מתעורר כמו שעון לפנות בוקר בשעות 2,3 או 4 לפנות בוקר. אני חייב להדליק את הטלוויזיה כדיי להירדם, אני יכול לישון כאשר הכל שקט. אני קורא ספרים כדיי להירדם. אני צריך התרחשויות. נפשי מרגישה כמו שייט קאנו במים לבנים. פעם בחודש יש לי כמה ימים של חוסר אנרגיה- אני רובץ וכולי כואב. אז אני מצליב את רגליי יותר מידי ומרגיש שהן מרגישות נוקשות כתוצאה מחוסר פעילות. בסופי שבוע אני מנמנם שעתיים ביום. אני מנמנם המון. אני חוטף כאב באוזן ימין כאשר אני עייף, מלווה בטינטונים (כמו מסור מעגלי שמתפוצץ לי באוזן).
אוכל: תאווה ל: קפה, טבק, ודברי מתיקה. אני שותה הרבה משקאות קלים, אני לא שותה מספיק. אין לי באמת צמא אמיתי. אני לא אוכל כל כך. אני אוהב חמוצים.
אני תמיד צמא בלילה- אני מתעורר ושותה קפה בשעה 4 לפנות בוקר כאשר אני מתעורר.
עור: הרבה מאוד שומות. דליות.
טמפרטורה: אני אוהב את הקיץ, אני לעולם לא סובל מחום, אני סתגלתן, אני לא אוהב כשקר (להתקרר). לעולם לא חם לי מידי. לא מזיע, הרגליים והידיים קרות.
תוכנית: ארניקה 10MK ( וגם 30 למקרה הצורך, אך לא יותר מפעם בשבוע בשל העובדה שהוא שותה קפה), בשל סימפטומי הליבה הכוללים: חולי כתוצאה מזעזוע מוח, פחד שיתקרבו אליו, חלומות על קטיעת איברים, התקפים של חרדה והתעוררות עם לב הולם המלווה בפחד ממוות מהתקף לב.
אני לא חושבת שארניקה היא הרמדי העמוקה והקונסטיטוציונאלית שלו. זהו מקרה מורכב שבו שקלתי את הרמדיז הבאות:אקונייט, מימן, קנאביס אינדיקה, סיקוטה, טוברקולינום, מדורינום, היוס-כיאמוס, אנקארדיום, טויה, ליקופודיום, וראטרום אלבום ועוד….
פגישת מעקב לאחר 6 שבועות אין כל שינוי לאחר נטילת הארניקה.
הערכה: הרמדי אינה נכונה. אין שינוי מנטאלי ונפשי או במצב הפיזי.
תוכנית: מדורינום 10MK במנה אחת. (לקחת 30C לאחר שתיית קפה) בשל סימפטומי הליבה הבאים: לא יציב, קיצוני, נוטה לסחבת, דחף מיני גבוה, היסטוריה רפואית סיקוטית במשפחה של התקפי לב בגיל מוקדםוסכרת, היסטוריה רפואית של זיבה, נדודי שינה, הרגשה מראש, קליירוויאנס (הטרמה- יכולת ראיית העתיד), מתקפה ועוד…
פגישת מעקב לאחר שנה
שום דבר לא השתנה. החלטתי לחכות עד עד שאהיה בטוחה ברמדי הקונסטיטוציונאלית שלו לפני שאתן לו רמדי חדשה. הוא כמעט נגמל מעישון, אבל התחיל להרגיש "כל כך טוב שהוא לא יכול לסבול את זה", והתחיל תריסר פרוייקטים, הפך למטורף ומשולהב וחזר לעשן שוב.
תלונה מרכזית: דיכאון אשר מתרחש במעגליות כאשר הירח נעלם. הוא מרגיש טוב יותר כאשר הירח מתמלא. הוא מטופל בריטלין ואנטי- דפרסאנטים.
הוא מתאר את עצמו כאדם פראי, לא מבויית, הוא יצא עם מישהי שהוא סופסוף יכול שתהיה שלו, ואינו אוהב את הפרטים מהמפגשים עם אחים שלה ומשפחתה וכו…
הוא רוצה את הפראות שלו והחופש שלו בחזרה. כפות רגליו נראות כמו של עז עם ה"פרסות השסועות"; הבוהן שלו נפרדת מהאצבע השניה ע"י שסע עמוק. הוא מצהיר:" נהגתי לשבת בשדות של סוסים, ולרוץ מסביב איתם. הרגשתי כמו אחד מהם. אבי נהג לקרוא לי עז זקנה.
הוא מזכיר לי את פן- האל המיתולוגי היווני של השדות, היערות והטבע. הוא אוהב לרוץ מסביב בשדות וביערות ללא בגדים ונהנה מגינון הגינה שלו. ההיסטוריה שלו שבה הוא נגח בראשו כנגד שחקני פוטבול שגדולים ממנו מזכיר את ההתנהגות של התיש!
בקורס של לואיס קליין למדתי על רמדיז חדשות ובינהן גם הרמדי שעשויה מחלב עז.
שמרתי זאת בראשי כרמדי שעשויה להתאים לאדם זה בשל ה"פרסות השסועות" הפחדים העמוקים שלו מדברים חדים ודוקרים, והרגישות שלו באזור הצוואר, והפיצול שלו בין מיניות חסרת בושה והרוחניות הגבוהה לבין האהבה שלו לטבע.
תוכנית: Lac caprinum 1MK (א15C אחרי שתיית קפה שאותו הוא ממשיך לשתות).
פגישת מעקב לאחר שלושה חודשים
הוא הוריד את עצמו מהריטלין והאנטי דיפרסאנטים וישן הרבה במשך שבועיים לאחר נטילת הרמדי. הוא כמעט הפסיק לעשן לפני מספר שבועות למשך יומיים "אני מרגיש כ"כ טוב שאני לא יכול לסבול את זה".
הצוואר שלו כבר לא קשה כמו שהיה. "אני יותר נוכח בגוף שליומדבר פחות בטלפון ויותר מסתובב".
"בגלל שיש לי יותר מידי אנרגיה והתלהבות: קול מנוגד אומר לי:"רק עוד סיגריה אחת".
הייתי יותר יצירתי. איבדתי את העייפותהמתמשכת שלי סביב השעות 2-5 אחה"צ. ההרגשה האווילית הזאת אני לא מתנגד לצורך לנמנם. פעמיים או שלוש בחודש נהגתי לבזבז על תקופת חריפה כאשר כלמה שעשיתי היה לישון. יש לי יותר אנרגיה עכשיו. אני עושה מה שאני רוצה לעשות, לאכול כאשר אני רעב, לישון כאשר אני עייף ולאהוב כאשר אני יכול. נהגתי להיות שיגעוני ביצירתיות שלי. בהתחלה זה היה כל כך שיגעוני שאמרתי :"הו אלוהים לעולם לא אראה יותר דמויות שוב" (הוא רואה דמויות בעצים, בסלעים אשר מהם הוא מגלף פסלים דמויי חיים).
אני לא יודע מתי שמתי לב שהדמויות ימשיכו לבוא אליי.
בזמנים שבהם אני יכול לשלב את האנרגיה המקודשת הזו עם האנרגיה האירוטית, אני יוצר אנשים רוקדים. האומנות שלי אינה פורנוגרפית- אדם שרוקד עירום לאורך חדר, ממש כמו הרוח, מדיטטיבי, הם נראים כאילו הם נהנים מעצמם.
הערכה: הרמדי נכונה. יש שיפור מנטאלי, רגשי ופיזי. יש לו יותר יצירתיות אשר מזינה אותו יותר מאשר מטרידה אותו כפי שהיה בעבר. הוא אמר שהוא שותה שוב קפה ושהוא נהיה לכוד במהלך ירח מלא שוב.
תוכנית: לחזור שוב על הרמדי באותו הפוטנץ.
פגישת מעקב לאחר חמישה חודשים
הוא לא לקח בכלל אנטי דיפרסאנטים או ריטלין מאז אוגוסט 1997 לאחר המנה הראשונה של הרמדי. "עדיין יש לי את העליות והירידות אך הן אינן כה גרועות. נכנסתי לדיכאונות הללו בדצמבר וגם בינואר. הרגשתי באופן מיידי הרבה יותר טוב בפעם האחרונה שנטלתי את הרמדי.
יש לי צילצולים באוזן ימין, שהחלו לפני המנה האחרונה של הרמדי והם נמשכים.
בכל פעם שאני מרגיש מדוכא וכואב לי כל הגוף, הכל בשבילי הופך להיות סרטן\ התקפי לב.
כל הגברים במשפחתי מתו בגיל 60 מהתקפי לב.
האנרגיה שלו השתפרה והוא אינו מדוכא, למרות שהוא הפך לעגום במהלך תחילתו של הכריסמס (חג הפסחא הנוצרי).
"אני ללא ספק עושה חיל. חתכתי את כל הדברים האחרים (התרופות האנטי דפרסנטיות). החברים שלי שמו לב שהיצירתיות שלי מתמשכת. רוב הגילופים שלי- לייצור נרחב, הגיעו בקיץ הזה לאחר נטילת הרמדי מחלב העז. זה מרגיש מאוד מספק להיות אני עצמי. יש לזה איזשהו קשר לעובדת השהייה בטבע. אין לי הרבה צורך וחיפושים בסטאטוס (מעמד חברתי).
אני לא קנאי כמו שהייתי בעבר.
הערכה: זה ללא כל צל של ספק קרוב לסימילימום. הוא מודע לכך שהרמדי מחלב של עז הוא מתאר את עצמו כאילו שיש לו הפכים של עיזים ולפיכך ממשיך לשתות קפה רק באירוע.
מאחר והדיכאון שלו והחרדה שלו נחלשו, והאנרגיה שלו והיצירתיות השתפרו. לכן, אשאר עם הרמדי מחלב עז כל עוד ישנו שיפור במצב.
תוכנית: 10MK Lac caprinum(עליי לחזור על הרמדי לעיתים תכופות בגלל שתיית הקפה הבלתי סדירה שלו).
פגישת מעקב לאחר שישה חודשים
הצילצולים באוזן ימין והגודש בסינוסים התנקו ונעלמו. אני יכול לנשום דרך האף בפעם הראשונה מזה שנים רבות! האנרגיה ומצב הרוח נותרו משופרים. השינה יותר עמוקה. הצוואר שלי לא נוקשה או כואב; קל יותר להזיז את הראש. אני עובד על גילוף של אישה צבייה רוקדת, עשויה משיח דוגווד. זה יפהפה. אני מתכנן לתת את זה לבעל של חברה טובה שבעלה הוא צייד צבאים.
תוכנית: לחכות.
גישת מעקב לאחר 7 חודשים
היו לו מספר חלומות הקשורים לגבהים.
1) אני עומד גבוה על קיר אבנים עם בני. הקיר מתחיל להתפורר. אני כורע למטה כדי להגן על בני שלא ייפול. בחלום הזה אני חייב לקחת את בני למקום מבטחים, אני מפסיק לחבק את הקיר. משימתי הגדולה יותר היא לשאת אותו למקום מבטחים ולא להתנהג בצורה שעלולה להפחיד אותו. הייתי מפוחד אך לא יכולתי להראות זאת.
היתה הרבה החלטיות בחלום הזה.
2) אני מטפס על מעבר סלעי לקצהו של הר מלווה בפחד מנפילה.
3) חלום שבו מרגיש מגע עמוק ומספק: נהגתי לחלום שאני מחפש את אישתי. רציתי לפגוע בה על כך שניהלה רומנים. כעת אני מרגיש בריא וכמהה למגע, מין סוג של ריפוי והחלמה.
4) חלומות על הרשעה. אני נמצא בבית משפט ופאנל של שופטים מרשיע אותי. אין רחמים, תחושה שאני בעצם רק נתפסתי.
אין לו יותר תחושות דיכאוניות. הוא ממשיך להיות עוד יותר יצירתי ועושה תגליפים של כל מיני יצורים, ושל נשים חופשיות כמו הרוח. " אני עדיין דוחה דברים הרבה מאוד פעמים".
הפחד מהתקפי לב נמשך: "זה קשור לעישון וזה מחמיר לאחר הליטוש בנייר זכוכית את התגליפים". הוא העלה את כמות הסיגריות שמעשן ביום "כדי להגיע למציאות הקסומה של התגליפים אשר יוצרת גודש" והוא מתעורר עם כאשר ליבו פועם במהירות גבוהה.
דאגתי העיקרית היא החוסר בריכוז ותשומת לב (ADD).
"זה נראה יותר חסר אחריות לגלף גזע של עץ מאשר להיות עורך דין "יאפי" "צפוני". אני מרגיש הרבה לגבי עצמי. אני מתגלה מתוך צער עמוק. עוד לא העברתי הילוך בעבודה שלי. אני לא אוהב את היומיומיות של כל דבר. אני הפוך, אני נותן לדד ליינים להרוס אותי. אני צובר דברים כדי להיחרד, עובר תקופות של חרדות, של אזהרה מראש. לעיתים קרובות זה שום דבר. אני מאחר בתשלום החשבונות, במשימות היומיומיות, עד שהם מצטברים לערימה גדולה. בקונפליקט שלי לגדול ולהיות כמו מין פיטר פן.
אני לא אוהב אחריות ואני נמנע ממנה בכל מחיר. אני מתחבא, לא עונה לטלפונים, ולא עושה את עבודתי כמו שצריך. אז אני עובר למצב של עצבנות ורוגז ודואג להתיישר עם כל הניירת והמשרד. אני מגיע להבנה כאשר אני הרבה יותר מודע להתפרצויות הזעם שלי והאנרגיה האירוטית.
יש בי מאבק אמיתי לגבי השליטה ברגשותיי. הרגשות שלי חזקות יותר מהמחשבות ואני מובל בידי הרגשות שלי. אני כ"כ מצוברח בגלל שאני הולך אחרי ליבי.
רגעים קסומים הינם הדברים שהם פשוט מושלמים. לא איכפת לי ממצבי הרוח הרעים- להגיע לשם אותם רגעים קסומים, התחושה הנעלה הזו שווה את זה. היכולת לבטא רגש מוחלט מתחילתו ועד סופו. לעבור דרך צער עמוק, שהיה בראש מעייניי במהלך השנים האחרונות, רחמים וצער היו מאוד מספקים.
נזקקתי לטיפוח כל כך, עד שהפכתי למטפח בכל הקשור לבניי. ההזדמנות לעשות מחדש את המציאות. כאשר אתה בצורך עמוק, הפיתרון הינו לתת. זוהי האנוכיות של הזולתנות (אלטרואיזם- חוסר אנוכיות הקרבה למען אחרים, פילנתרופיה [נדבנות]).
משחק אירוטי וכעס הינם שני הרגשות שקופצים החוצה.אני אוהב את המשחק האירוטי. דבר זה הכניס וסיבך אותי בהרבה צרות. פגעתי בהרבה רגשות של הרבה נשים. זה שונה ממערכת יחסים אחת לשניה- חוסר בגרות או חוסר אחריות. קפיצה החוצה של האנרגיה האירוטית. אני נמשך לתוך הפנטזיה הזו והיצר לתוך התוכנית הנכונה; זה לא קשור לאהבה ונישואין; זה הצד השונה והחייתי שבי. ברמת האינסטינקט אתה יכול ללכוד חיה באמצעות אוכל ומין.
כאשר אתה הולך בעקבות האינסטינקטים החייתיים, אתה תסיים במלכודות אינך מסוגל לראות את הנושא האנושי הגדול ביותר.
הערכה: יש שיפור במצב המנטאלי\ נפשי\ פיזי וזוהי עובדה, כמו גם החלומות והמיניות של הרמדי לק קפרינום. אין שינויים עמוקים בגישתו כלפי אהבה, מין ונשים. עדיין דוחה דברים וניצול מוגזם של טבק שנמשך.הוא ממשיך להוות תובנות לגבי הצורך שלו בטיפוח ולטפח. יש אינסטינקטים חייתיים כעס ואגרסיות.
תוכנית: להמתין לאומדן של שיפור מתמשך. נראה שהפוטנץ של 10MKהוציא תגובה מכח החיים של המטופל, אשר ממשיך להתקדם, למרות שהוא שותה קפה.
הוא ממשיך להרגיש שיפור רגשי וגם אנרגטית. כבר לא דוחה כ"כ דברים הקשורים לעבודתו. אין לו יותר תחושות דיכאוניות. הוא אפילו לא שוקל לקחת תרופות אנטי- דיפרסאנטים.
יש פחות קשיחות בצוואר. "אני תמיד מודע לאנרגיה האירוטית. אני מחשיב את עצמי כנותן. אני לא אוהב את ההתנוונות של המגע המיני מבלי באמת לחבב את הבנאדם. מעולם לא בחרתי לי מישהי בבר.
תוכנית: לחכות.
פגישת מעקב לאחר 11 חודשים
תלונה מרכזית: דיכאון\תשישות. היתה פריצת דרך בתהליך ההתאבלות עם תובנות מוגברות לגבי עצמו ולגבי מערכת היחסים שלו עם אישתו לשעבר.
"התאבלתי על הגירושין שלי מאז הכריסמס ואני נוטל כיום אנטי דיפרסנטים שוב". הוא מתלונן על חוסר נוחות. "תחושת מחנק בגרוני ומתחת לליבי. בין התיאבון לבין הלב יש לי ריקנות\עיקצוץ. אני רוצה לצרוח. כשאני עצור, יש לי תגובה פראית לכל דבר קטן שהילדים שלי עושים. זה יוצא מתחת למקום הצר הזה ומוציא אותו משם החוצה… נהמה עמוקה בזמן שנשפתי החוצה, יוצא מתחת לגרון ומתנקה ממני.
יש לי את התחושה של השירים העתיקים. היתה לי תהודה ברורה, מהדהדת, כמו תחושת הויברציה של הגונג, כמו "אוממממ". זה הזכיר לי את הפעם הראשונה והיחידה שהתמסטלתי עם האלבום של ה"ביטלס". היתה לו הרמוניה חזקה ומלאת חיים ומוזיקה באויר. כיצד האינדיאנים רוקדים או שרים, נוהמים ומייללים והתחושה של האויר נשארת.
יש בריכה אינסופית של כעס בתוכי. היא נבנית לה. הדיכאונות הם סוג חזק של חרדה. הכעס הינו הדרך לבטא את הפחד ואת האכזבה. אני לא מאזין לזה בעצמי; אני מגדר את עצמי כנגד חוסר הצדק שיש בעולם, במיוחד הנישואין שלי". (הוא ממשיך לדבר על התובנות שלו לגבי מערכת היחסים הנוכחית שלו עם אישתו לשעבר). "יש לנו מערכת יחסים דיי יעילה, לגדל את ילדינו היטב; זה מוזר להיות במרחק של בלוק של רחובות האחד מהשני, ועדיין לעשות את ההורות. הגעתי להבנות לגבי כמה ביקורתי הייתי כלפיה; חשדן לגבי הרומנים שלה; זה באמת לא עינייני . אני מקווה שנגלה מחדש את האנושיות שקיימת בכל אחד מאיתנו. היא הפכה בעיניי לשטנית במהלך השנתיים האחרונות, לראות את הדבר הגרוע ביותר- את התגשמות חשדותיי העמוקים ביותר. אני מפחד ממערכות יחסים חדשות. להמשיך הלאה עבורי זה להודות שזה נגמר לתמיד. אין שום דבר להיאחז בו (הוא זוכר אירועים , אשר הובילו לסיום נישואיו בכריסמס של שנת 1994). היא עבדה עבור משרד בשנת 1985. היה לה רומן "ריגשי" עם הבוס שלה. כמו הדבר הזה של "ביל קלינטון"- ללא חדירה. הכל היה עטוף היטב בעינייני עבודה. רומן רומנטי מורכב. ואז, הבחור הזה נפל מסולם ונכנס לתרדמת מאז. היא הפכה קפואה ריגשית.
הרגשתי קנאה עזה מאוד באיש מת. היה לנו תינוק, נישואים נהדרים. ואז מצאתי את כל מכתבי האהבה\ שירים לבחור הזה אחרי שהוא כבר היה בקומה. היא לא היתה ישרה וכנה איתי.
לאחר שהגענו לרמה כזו של חוסר אמון הדדי, מעולם לא סלחתי לה או סמכתי עליה. הייתי נאמן לה במשך 15 שנים. אין זה דבר קל עבורי להיות מונוגומי,אבל הייתי, חוץ מאשר כשהיה לי רומן לפני שהתחתנו. אני עדיין ממתין להתנצלות. היה לה יושר משלה, אמא חד הורית אמיצה.
קינאתי, כעסתי והייתי חסר ביטחון וקראתי לה זונת הכנסייה (בשנת 1993, כאשר גיליתי את מכתביה למושא אהבתה החדש, כאשר היא מתכננת לעזוב אותי). אני בעל קול ביקורתי, המאשים הגדול. אני באמת גורם לה להרגיש רגשות אשמה. היא לא התעמתה מולי עם רגשותיה. היא סירבה להפסיק לעבוד עם הבחור הזה. היה לי אותה למעלה על הבסיס. תמיד עודדתי אותה לצאת לסמינרים. היא לא גדלה במשפחה דתית. היא הייתה עויינת כלפיהם.
אז היא יצאה לסמינרים. הדרשות שלה היו כולן קשורות אליו. אלוהים דיבר אליה שתישב לצידו ליד מיטתו; היא התחננה בפני אלוהים שיפקח את עיניו רק עוד פעם אחת. אני זעמתי לגבי זה. אין בה אשמה; היא לא הפגינה כל חרטה על סיומם של נישואינו. אם אשחרר אותה, חלק ממני יצוף לו החוצה אל היקום ללא עוגן. אני אהיה חסר שורשים, אבוד. היא משפחה עבורי; זה יהיה כמו להתכחש למשפחה שלך. הפכתי להיות מבודד ממשפחתי מאז גירושינו. היא היתה המוקד, שומרת שהמשפחה תהיה מחוברת וקשורה ביחד. זה גרם לי להרגיש מבוגר, גם כן. אני כמעט בן 50 עשיתי את ההזדווגות שלי ועשיתי ילדים; הזדקנתי ללא משפחה וכוח הסבל של להישאר ביחד. אני מרגיש מזוייף, כמו ילד. תמיד הרגשתי חשוב בנישואין- גברי- הרמה הזאת של האחריות והאחדות. האנשים הספציפיים שאתה מתמקד בהם, זה מביא לך פוקוס לגבי חייך. אבל לא לשחרר את הנישואין, מערכות יחסים חדשות הן מעט חסרות טעם, יותר מידי עצבות בבנייתם של חיים חדשים".
" אני מרגיש קטן מחוץ לנישואין; הייתי אטום עם הגינון שלי וההישארות בבית. אני מרגיש שאני על קצהו של שינוי. כמו שאני ממתין לה שתחזור בחזרה אליי. לעולם לא דיברנו על איך זה מרגיש להיות גמור. המחשבה של לוותר (עליה) היא כה איומה עבורי, כה מפחידה.
איני יכול להיות דיי פגיע מספיק כדיי להיות במערכת יחסים אמיתית. יש לי את היהירות ההרפתקנית. אני כן מרגיש חזק יותר על כל היגון. אני יותר מהצער הזה".
חלומות
" יש לי חלומות קנאה חוזרים שוב. מחפש אחריה ומגלה אותה עם מאהבים אחרים. קנאה אכזרית\ זוועה של חלומות של קנאה. חזרתם של חלומות המגע; היא שכבה במיטה. אני עמדתי.
השמיכה שלה היתה ממש זוהרת… חלום שממחיש כמה פשוט הוא המגע. זוהר חם ולהיות מסוגל באמת להרגיש אחד את השני. ההרמה של הכיסויים היתה הזמנה. המגע חוזר והוא היה שם. בחלום אחר אני ניסיתי לנשק אותה בצורה מצחיקה כמו ילד והיא התנגדה לי. היא הייתה ממש רצינית."
דלוזיות שהוא קטן, נחות, מחוץ לגופו
"הרגשתי כאילו שאני תמיד צריך להוכיח את עצמי, החל מהילדות ועד לתקופת היותי אדם בוגר, בביה"ס למשפטים, בבניית בתים. בחרתי בה בתור חברה בליגת הקיסוסים. אחותה למדה באוניברסיטת ייל. מעגל החברים שלנו כלל דפוקים מהארוורד- התנגשות תרבותית אמיתית.
האנשים שלי היו אנשי הברביקיו. איתה אני מרגיש קטן, כמו ילד. מעולם לא הייתי מספיק טוב. זו תמה משפחתית. האשמתי אותה בחולשות שלי. בחור "בוגר וטוב וכפרי" מעיירה קטנה, חכם יותר מרובם אבל לא כל כך חכם כמו שאני חושב את עצמי. חובבן שעובר ממקצוע למקצוע, ויודע מעט על הרבה מאוד דברים. אני מרגיש מזוייף, חלול, ילדותי, מתחזה. מי שחונך עם הורים אלכוהוליסטים שלא היו שמחים בעצמם; ביצעתי דברים כדיי לשמח אותם. זה מעיין משהו מחוץ לגוף. אין לי חיים משל עצמי. חיי היו של שני אנשים שונים. אדם שואף להישגים גבוהים ומאוד מצפוני, שעמדו נגד אדם שאפתן ומרדן. זכיתי בהכל כדיי לרצות את הוריי".
פחד ליפול, להיכשל
"פחד ליפול ולהיכשל. אני מפחד לענות לטלפון. מעגל של חרדה. חרדה עמוקה מכישלון כלכלי משום שמשפחתי היתה במשבר הכלכלי הגרוע ביותר. החיים אינם מאוד לינאריים; הם מבולגנים. הייתי בן אדם חסר אחריות, חסר דאגות בעל אישיות הרפתקנית; לא בניתי את חיי סביב ביטחון. אני כמעט בן 50 ולא יצרתי את הביטחון שהזדקקתי לו, לדחוף את עצמי לקצה ולהשיג דד ליינים רבים.
"אני מרגיש נחנק בידי האדם שמעניק לי הרבה מאוד תשומת לב. הרדיפת נשים הזו היתה כדיי להוכיח לעצמי. דבר כזה של ערך עצמי. אני לא רודף שמלות, אלא פלרטטן גדול.
היתה לי יותר מידי אחריות כאשר הייתי צעיר. כיום אני לא לוקח מספיק אחריות על עצמי. אני לא מתמיד היטב עם חברים שלי או בנושאי עבודה על בסיס יומי, חוץ מהתפרצויות של הכרת תודה ונדיבות לב.
(הערה: הוא עשה שינוי דרמטי בסיגנון חייו ובגישתו. הוא זה עתה התחיל להעסיק מנהל למשרדו שיוכל לעזור לו במשרד בהתמחות. הוא פוגש יותר קליינטים והוא יותר מפוקס בלהשיג ביטחון כלכלי. שנית, הוא עבר ממצב של הכחשת העצב שלו דרך רדיפת השמלות, ועד לאבל פעיל ואמיתי על אובדן הנישואין שלו. זוהי התקדמות. דרך הפעולות של הרמדי הקונסטיטוציונאלית הנכונה, הוא עובר את הצער שלו בדרך בריאה יותר).
הערכה: היתה התדרדרות מלאה. האיכויות של חלב העז המקורי שלו חוזרות: הפחד מנפילה\כישלון; הנושאים הנוגעים לטיפוח\ יניקת חלב מול העובדה שהוא בעצמו לא טופח בעצמו; הרגשה שהוא "קטן" או נחות; תחושות החרדה; והרוחניות דמויית עבודת אלילית (פגאנית) (רוצה לשיר, לנהום וליצור תהודה כמו הילידים של אמריקה). נראה שהוא עובר תהליך עמוק בכך שהוא מתאבל באופן פעיל ומראה גישה יותר אחראית כלפי עבודתו והקריירה שלו.
תוכנית: Lac Caprinum 10MK ובנוסף לכך גם את הרמדי ב 30 C לחזור שוב על הרמדי
כאשר הוא שותה קפה או נוטל את התרופות האנטי-דיפרסאנטיות. לקחת ב 6.8.1998 .
פגישת מעקב לאחר 14 חודשים
"חטפתי זימזום לאחר נטילת הרמדי. הטינטונים באוזן והגודש בראש חזרו ואחריהם היה שיפור במצב. השתפכות רגשית של חלומות על גאולה ושיפור איכות השיחות עם אישתי לשעבר; אתה מרגיש שאתה מתקשר.
ההתחייבות שלי היא להתייחס ברצינות לעבודת ההתמחות שלי בעריכת דין ושיהיה לי משרד באיכות גבוהה. אני יותר מפוקס בזה ועושה כסף- פעולה איכותית. נקודת החזרה הריגשית שלי היתה להיות יותר כנה לגבי האבל ולהיות רומנטי.
כשאני אומר רומנטי הכוונה היא ליותר אידיאליסט. לרכוש מחדש אידיאליזם בלי לכעוס זה מסע אמיתי. אני כמהה לתחושה שבה לא ארגיש מובס. אני כבר לא רוצה לעשות קרבות כל הזמן. אני קצת יותר ריאליסטי לגבי מה על מה אני צריך לשלוט ורק איזה חרא קורה לפעמים.
אני עדיין נאבק עם העובדה שחרא קורה. אני ממשיך לכעוס, מתנגד, צודק ומתחסד.
בנקודה מסויימת אתה חייב לומר:"זה קורה, זה קארמה גרועה". יש מעט ניתוק שאתה יכול לקחת לגביי הדברים שקורים".
"הייתי מזלזל בכל מה שקשור למיניות קבועה. היתה לי התובנה הזו; אני למעשה אידיאליסט פצוע. חלק מהדרכים שבהן אני מגיב נובעות מפחד; אני כמעט והתרברבתי על כך שאני מנותק מהאנשים שאני כתוצאה מהפחד להיפגע ולא לרצות להיות אחראי.
מין גישה של הולכת שולל עצמית. הייתי בעל נטיה להרס עצמי בכל הנוגע לדחיות.
אני יודע היטב כיצד לפשל, אבל אני לא יודע כיצד לוותר. בגרוני ובחזה שלי עדיין יש הרבה מתח. היה לי זיהום רציני בסינוסים במעגל האחרון המלווה בהרבה שיעולים; כעת זה טוב יותר. שמרתי על השיעול היבש משך זמן רב מידי; זעקה עצורה הנושאת הרבה מתח מגרוני- שלא נושם היטב".
הערכה: יש שיפור בכל הרמות- המנטאלי, הריגשי והפיזי. הוא ממשיך לשתות כוס קפה פעמיים או שלוש בשבוע. הוא נטל את הרמדי בפוטנץ 30 מספר פעמים (אחת לשבוע).
תיכנון: לחכות.
"אני מרגיש שנרפאתי". תחושת האבדון והחרדות נעלמו. אין דיכאון כבר במשך מס' חודשים. הוא לא נטל אנטי- דיפרסאנטים כבר יותר מחודש. השינה שלו הרבה יותר טובה. הוא כבר לא צריך להשאיר את הטלוויזיה דלוקה לאחר שהוא הולך לישון כמו שנהג לעשות בעבר. יש לו אנרגיה טובה להשלים את עבודתו, ויש לו פרוייקטים יצירתיים בתחום הפיסול (גילופים): הוא עובד על יצירת אישה-עיזה בגובה של כ2.5 מטר מגולפת מעץ הדוגווד ואשר הינה כמעט מושלמת. הוא כבר לא דוחה את עינייני העבודה הקשורים לעריכת דין מאז ששכר אחראי משרד שעוזר לו. אין לו יותר זימזומים באוזניים או צוואר קשיח. הוא ממשיך לנסות להפסיק לעשן, והוא יכול להחזיק יום או יומיים מבלי לעשן, ואז "העז שבי מכריחה אותי לעשן עוד אחת בגלל שאני מרגיש יותר מידי טוב ויש לי יותר מידי רעיונות לפרוייקטים באותו הזמן".
הערכה: השיפור נמשך למרות שתיית הקפה.
תוכנית: חלב עז בפוטנץ 30 כבוסטר לביטול פעולת הנגד של הקפה.
פגישת מעקב לאחר 19 חודשים
הוא זה עתה שב מטיול באנגליה עם שני בניו. "עשינו הרבה חיבור משפחתי בטיול". הוא לא עישן במהלך השבועיים האחרונים; יש לו מסטיק ניקוטין ללעיסה במקום זה. "איבדתי את התשוקה לזה. כעת יהיה עליי להתמודד עם הכעס שלי במקום לעשן. אני עדיין מרגיש ברעב פנימי למשהו. המסטיק עוזר לי".
האנרגיה, השינה, מצב הרוח, העבודה ומערכות היחסים נותרו טובות. החלומות כעת יותר מנותבים כלפי יחסי מין. "היו לי חלומות סימבוליים גבוהים אשר הטרידו אותי. הייתי מעדיף חלומות מיניים".
הערכה: הפסקת העישון הושגה. (הוא המשיך לא לעשן בתאריך 9.4.1999).
תוכנית: לחכות.
פגישת מעקב לאחר 21 חודשים
בתאריך 23.4.1999 לאחר התדרדרות מוחלטת של Lac Caprinum 10Mהוא חזר על הרמדי
טינטונים באוזניים, מתח באזור הגרון\ צוואר, אדישות ועייפות (שוכב וצופה בסרטים ישנים אשר גורמים לו להתקשחות בכל גופו), חרדה ומצבי רוח, חוסר יצירתיות בפיסול שלו (הוא מקשר את היצירתיות שלו עם העישון), וחוסר חלימת חלומות שזה הדבר שהוא מתגעגע אליו.
כיום הוא מצהיר שהוא שמח, החלומות שלו חזרו מאז החזרה על הרמדי- חלומות על מאבקים\נחישות. הוא הפסיק ללעוס את המסטיק מניקוטין בשבוע שעבר והוא מתלונן על אובדן חוש הריח כתוצאה מהלעיסה שלו. הוא ממשיך לא לעשן כבר חודשיים. הטינטונים באוזניים השתפרו והגרון הלוחץ נותר בעינו. לא היו התעוררויות עם פחד מהתקף לב מאז שהוא הפסיק לעשן. אין פחדים או או תחושות חרדה\ הרגשה של התראה מראש.
י
ותר מתחשק לו לעבוד בגינה כעת, והוא יוצר שותפות עיסקית עם עורך דין נוסף כדיי להגדיל את העסק שלו. "אני לא אוהב לעבוד, אבל עליי לגדל את הבנים והם מוכרחים ללכת ללמוד בקולג'….
הערכה: שיפור.
תוכנית: בשל שתיית קפה לאחרונה, הוא נוטל 30C Lac Caprinum כפי שנדרש כדיי להפעיל מחדש את פעילות הרמדי. הוא נראה יותר להוט להאט את צריכת הקפה שלו, עכשיו כאשר החלומות והאנרגיה חזרו אליו. "אני לא עיזי (תישי) כפי שנהגתי להיות".
פגישת מעקב לאחר שנתיים
בתאריך 28.5.1999 , הוא חווה מרחביות המלווה Lac Caprinum 50Mלאחר שנתתי לו מנה של
בחוויה של יציאה מחוץ לגוף וציפה ותחושת ניתוק ממערכות יחסים, במשך שלושה שבועות.
הוא הצהיר שהוא חווה בעיות עמוקות יותר עם הדיכאון מאז שהפסיק לעשן; הוא לא לא חייב יותר "לחטוף משהו" כפי שהיה בעבר. האמת העירומה של הדיכאון היא יותר נוקשה- אין יותר סיגריות להחביא מאחור. בסוף אני מדמיין שהכל יהיה טוב אם אני אכן ארכוש כמה תובנות.
אם אתה מרגיש טוב, הבנה אינטלקטואלית אינה הכרחית. הבריאות הפיזית היא ההכרחית".
" עשיתי דיי טוב בינתיים. ככל הנראה הייתי נאמן לרמדי. לקחתי מנת דחף (בעוצמה 30) אחרי ששתיתי קפה, ואז הרגשתי טוב במשך זמן מה". חוש הריח שלו חזר. "אני לא יכול לנער את חוסר המטרה, תחושת הציפה, לכידות\ תקיעות, ולא לאהוב את מה שאני עושה".
השינה בסדר. הוא מכחיש היפו\היפראקטיביות בשלבים שונים של הירח. "אני חייב שיהיה לי דד ליין כדיי שאעשה עבודה. יש לי תחושה של נפילה\ חרדה כיום. לא אופטימיסט.
פיציתי ביתר משום שאני מרגיש בלתי מוצלח. אני מרגיש שמתחשק לי ואני חייב לבצע דברים בצורה לא רגילה. אני מתכנן תוכניות לא ריאליות לקנות ביניינים במרכז המסחרי של העיר בתור דחף. זה כמו שאתה מעמיד פנים שכאילו אתה מתכוון לעשות את זה. התחלתי לעצב מחדש את הבית, ואני מתכנן להוסיף לו קומה שניה בנוסף למה שקיים כיום; אז אני מבין שאין לי את הכסף לבצע זאת. זוהי מעיין הונאה עצמית. אני מתכנן לעזוב את עסקי עריכת הדין ולהתחיל לייצר ריהוט, אבל איני עושה שום דבר לגבי זה. אין לי תשוקות ברורות, רק העובדה שאני נטול אנרגיה. יש לי את היכולת לעבוד; אני לא רוצה לעשות אותה. לצבור משקל ולהשמין.
בשל הבצורת איני יכול לעבוד בגינה עכשיו. חלק מזה הינו תהליך של צבירה מחדש של איזון חדש לאחר הפסקת העישון (הוא כבר לא מעשן כחצי שנה). זה יכול להיות הכי טוב שיש. אני באופן יחסי דיי בטוח מבחינה כלכלית. אני מלקה את עצמי בעבודה ומפחד להיות עני כמו שהיתה משפחתי כשהיינו ילדים. אני לא פעלתי כמו" הילד העני הטיפוסי שעשה טוב ".
"אני מפלרטט עם אסון. עדיין לא התגברתי מהפחד שלי מחוסר ביטחון כלכלי".
חלומות: "יש לי חלקי חלומות. אני יכול רק לזכור את התחושות הריגשיות, אוסף של חלומות של עצבנות והשפלה, ובעיקר דחייה על ידי אישתי לשעבר. אני מתעורר כאשר אני מתווכח איתה או מפציר בפניה . התעוררתי ויצאתי מהשינה בשיחה הזו. זוהי פנטזיה ברמה עמוקה; אין לה מקום במציאות. לא היתה לנו שיחה אמיתית. היו לנו ויכוחים. יש לנו את הסיפוק של גידול הילדים. אני לא יודע מה קורה. הייתי באמת אומלל בנישואין. אני מתגעגע לתחושה הגלובאלית של להשתייך- לדבר הספציפי הזה, אפילו שאתה מרגיש לא כשיר, לכוד. לו היתה איזושהיא דרך הייתי מתארס מחדש עם אישתי לשעבר במערכת יחסים. אם לא הייתי זקוק לה, הייתה לנו מערכת יחסים חזקה מאוד כי היא רוצה שאני אהיה האבא. אנחנו כמו שני אנשים שטובעים; לאף אחד אין את הכוח למשות החוצה את השני אל חוף המבטחים".
הוא עובר הלאה ומתלונן על חלל וריקנות פנימיים, חוסר תשוקה, תחושת ציפה.
אין לו ביטחון במערכות יחסים; "תמיד לא הבנתי אנשים שאני חושב של העולם".
יש בו הרבה כעס; "אני רוצה להאשים מישהו בהכל. אבל יוצא בסוף שאני מאשים רק את עצמי".
הוא טוען ששני דברים עבדו בזמן שהוא נטל את הרמדי:
1) אני יוצר תהודה לגבי מקצת מהתנהגותי ה"עיזית". עקשנות בתוכי, הקונפליקט לא להצליח; שאני המבקר הכי קשה של עצמי. שאתה אף פעם לא מספיק טוב. אני לעולם לא מאפשר לעצמי להיות מספיק טוב".
2) הטיפוח. הדבר הזה שאני מתגעגע אליו, הפנטזיה של הפיוס עם אישתי לשעבר היה קשור לכך שמישהו דואג לי. באופיי אני יותר נשי, יותר מבויית מאשר איש שמכוון על קריירה. אישתי לשעבר היא באמת עשירה; זה הקל על הנטל הכלכלי. לפתע אני בליגת הקיסוסים, בקבוצה היפר תחרותית. זה היה ממש סיוט; לא יכולתי להסתדר עם רגשות הקינאה והחולשה שלי".
ביטוי התנהגותי מיני: "זה עבר, חוץ מאשר מעידה במערכת היחסים בת 4 שנים שהיתה לו עם אישה נשואה. זה קשה ריגשית לשחרר את זה בגלל שאנחנו חברים מאוד טובים. לא היו לו רומנים מיניים בשנה הזו חוץ מאשר פעם או פעמיים אשר בהן חצינו את הקו הזה.
"בפברואר או מרץ אני סיימתי את זה. זהו אלמנט נוסף של עצבות. זו היתה אחת ממערכות היחסים הטובות ביותר שנכשלו".
" אני מפוחד מלהפוך לזקן רטנני. אם המנה של הרמדי תעניק לי תחושה בהירה יותר של המטרה… הרגשתי חם וטוב בתוך גופי למשך זמן מה. כעת אני מרגיש זקן וששופטים אותי.
מה הטעם? אני פטאליסטי. שום דבר לא נראה כמו הפיתרון. אני לא יודע מהי הבעיה.
ברמה הרוחנית, אני לא מעורב במיתולוגיה הנוצרית. אני לא אחד שיילך אחרי האמונה בישו, או בכל דת. אני מחפש דרך חדשה להיות בקשר עם רוחי באמצעות שילוב האירוטי עם הקדוש.
ניתוח: הוא לא נטל אנטי דיפרסאנטים במהלך השבועות האחרונים. בשל החזרה התדירה על הרמדי העמוקה בפוטנץ 50 אם שניתן לאחרונה, הסכמנו שנינו שעליו להמתין ולראות מה קורה במהלך החודשים הקרובים.
תוכנית: לחכות. הוא יתקשר כאשר הוא יהיה מוכן למנה נוספת של רמדי.
התבוננות
הרמדי הפעילה הרבה תהליכים. הוא המשיך לא לעשן ומעגלי ההיפו\היפר אנרגיה שלו נפתרו, כמו גם השיפור בטינטונים באוזניים, ההתקשחות בצוואר ועודף המיניות. הוא ממשיך לנסות ולפתור את הפיצול שבין המיניות שלו והרוחניות לבין הגבריות שבו והצדדים הנשיים באמצעות קונפליקטים\ נחישות דרך החלומות לגבי מערכת היחסים שלו עם אשתו לשעבר.
הוא מחפש את האיחוד השלם בליבת קיומו, עם התאווה להשלים את הרוחניות שלו עם האינסטינקטים החייתיים שלו. הוא בא במגע עם הצורך שלו לתקשר בצורה עמוקה יותר- עם רוחו שלו ושל אחרים. החיפוש של נשמתו הפנימית הינו תהליך צמיחה בריא. אולי הוא יפתור את הנושא הזה במהלך תחילתו של האלף החדש.