התלקחויות אקוטיות של פסורה
221§
(התלקחויות אקוטיות של אי שפיות או טירוף מקורן תמיד בפסורה פנימית.
יש לטפל בהן קודם בתרופה אפסורית שלאחריה תבוא תרופה אנטיפסורית
ואפשר אנטיסיפיליטית)
אי שפיות או טרוף שמתפרצים פתאום כמחלה אקוטית ממצב שהוא בד"כ שקט, שמלווים
בפחד, כעס, שתית אלכוהול וכו', הם תמיד תוצאה של פסורה פנימית, שמתפרצת כלהבה.
במצב האקוטי הזה אי אפשר לטפל מיד ,עם תרופה אנטי פסורית. יש לטפל קדם עם תרופות
(כמו אקוניט, בלדונה, סטרמוניום, היוסכימוס, מרקורי וכד') שנבחרו מהקבוצה האפסורית. יש
לתת בפוטנטזציה גבוהה במנות הומאופטיות עדינות, כדי לחסל במהירות את ההתלקחות
לרמה כזאת שהפסורה חוזרת למצב הרדום שבו הפציינט נראה שהחלים.
222§
פציינט שנרפא מהתלקחות כזו בעזרת תרופה אפסורית איננו בריא עדיין. להיפך ,
כשההתפרצות האקוטית חלפה, יש לתת לו בהקדם האפשרי תרופה אנטי פסורית (אפשר גם
אנטיסיפיליטית) כדי לשחרר אותו כליל מהמיאזמה הכרונית, מהפסורה החבויה , שיכולה לצוץ
עוד פעם במישור הנפשי. אם טיפול כזה יינתן אין צורך לחשוש מהתפרצות נוספת, כל עוד
הפציינט ידבוק במשטר הדיאטה שנרשמה לו.
223§
אם הטיפול האנטיפסורי (או אנטי סיפיליטי) לא ניתן, אנו יכולים לצפות בביטחון להתקף נוסף
ארוך וגדול יותר, שיבוא בעקבות גרוי קל יותר מהפעם הראשונה. במהלך ההתקף הזה הפסורה
מתפתחת באופן מלא והופכת למחלה זמנית או קבועה שקשה יותר לרפא בעזרת תרופה
אנטיפסורית.
אבחנה בין סוגים שונים של מחלות אמוציונליות ומנטליות
224§
(תגובתו של הפציינט לגישות פסיכולוגיות תעזור למטפל להבחין בין מחלות מנטליות שנובעות
ממקור גופני או אחרות שנובעות מטיפול רע)
אם המחלה המנטלית לא מפותחת במלואה או אם יש ספק כלשהו אם היא נבעה מסבל גופני או
מטיפול לא נכון, הרגלים רעים, מוסר ירוד, הזנחה של הרוח אמונות טפלות או בורות, הדרך
להחליט על כך היא זו:
אם היא נובעת מהסיבות האחרונות כי אז המחלה המנטלית תרגע ותשתפר עם הבנה , כוונות
טובות, ייעוץ או עם הוכחות רציניות והגיוניות.
אם זוהי מחלה נפשית שמבוססת באמת על מקור סומטי, היא תורע עם טיפול כזה. החולה
המלנכולי יתדרדר, יהיה עצוב, אומלל וחסר נחמה. המטורף הזדוני יהיה יותר מריר, והדיבור
חסר המובן יהיה יותר שטותי.
מחלות אמוציונליות שזורות ומתוחזקות ע"י הנפש
225§
(חלק מהמחלות האמוציונליות מתפתחות מהמינד האמוציונלי)
יש מעט מחלות אמוציונליות שלא נובעות ממחלה גופנית. במקרים הללו המחלה האמוציונלית
מתפתחת בצורה הפוכה. עם חולשה קלה היא מתפתחת החוצה מהמינד האמוציונלי כתוצאה
מדאגות מתמשכות, עלבונות, כעסים, התעללות או חשיפה לפחד או בהלה. בעוד שבתחילה יש
חולשה קלה, עם הזמן מחלות אמוציונליות מסוג זה הורסות את המצב הגופני הבריא בצורה
קשה.
226§
(זוהי המחלה היחידה שיכולה להשתנות בצורה מהירה באמצעים פסיכותרפיים למצב נפשי טוב)
רק המצב הזה שבו המחלה האמוציונלית נובעת ומתוחזקת ע"י הנפש יכול להשתנות ע"י טיפול
פסיכותרפי למצב של בריאות. (נתינת אמון, יחס חברי, הסקת מסקנות עם הפציינט, ואפילו
הולכת שולל מוסווית). עם הרגלי חיים נאותים, המחלות הללו ישתנו לבריאות גופנית. אולם
גישות כאלה יהיו אפקטיביות רק אם המחלה האמוציונלית חדשה ולא הסיטה את המצב הגופני
יותר מדי.
227§
(גם המחלות הללו מבוססות על מיאזמה פסורית)
מקרים אלה גם הם מבוססים על מיאזמה פסורית, אשר איננה נפרשת לגילוי מלא. כדי למנוע
התדרדרות למחלה מנטלית דומה (שיכולה להתרחש בקלות) הפצינט המחלים צריך לקבל טיפול
אנטי פסורי יסודי (וכנראה גם טיפול אנטיסיפיליטי).
התנהגות עם הפציינט
228§
(פציינטים עם מחלת נפש צריכים טיפול נחוש, שלו, וללא תוכחה)
מחלות נפש שמקורן בגוף יכולות להרפא רק עם תרופה הומאופטית המכוונת למיאזמה
הפנימית, בשילוב עם הרגלי חיים נאותים. חשוב שהמטפל וקרובי הפציינט יראו גישה
פסיכולוגית מתאימה לפציינט כדיאטה העוזרת לנשמה.
לטרוף גועש צריך להתייחס בעמדה יציבה, חסרת פחד וחסרת אמוציות (קרת מזג). לחולה עצוב
ומדוכא יש להתייחס בתנועה ומבט מצטער ושקט. לפטפוט חסר משמעות יש להתייחס בשקט
ועם פחות קשב. לפטפוט מגעיל – לא לשים לב. יש לשמור על הרכוש שלא ייהרס ע"י פציינט אך
לא להאשים אותו בכך ולהימנע מעונשים. אין צורך לכפות עליו את התרופה ההומאופטית,
אפשר לתת לו בשתייה מבלי לעורר את תשומת ליבו.
229§
מאידך, ההתנהגויות הבאות אינן במקום: סתירה, הסכמה מוחלטת, נזיפות אלימות, כמו גם
הסכמה של חולשה. זהו טיפול שווה לנפש והמינד האמוציונלי של פציינטים כאלה. מעל לכל,
הפציינטים הללו מרירים והמחלה שלהם מחמירה ע"י רמייה, תוכחה, והולכת שולל. הרופא
והמלווה צריכים להראות כאילו הם מתייחסים אל הפציינט ברצינות. יש להסיט כל הפרעה
חיצונית לחושים ולרגשות. אין שעשוע לנפשם
העייפה, אין מילים מרגיעות ספרים או חפצים לנשמתם הכבולה בגוף החולה. אין להם ריענון
מלבד ריפוי. רק כאשר הכיוון לגופם משתנה ומשתפר זה מקרין על נפשם.
הצלחת הטיפול ההומאופטי
230§
( טיפול הומאופטי יכול לתת במחלות מנטליות ואמוציונליות , תוצאות מהירות ומרשימות)
במקרים של מחלות מנטליות ואמוציונליות (שיש בהן מגוון רב) – כאשר התרופה מתאימה
לתמונת המחלה – מנה קטנה ביותר מספיקה כדי להביא לשיפור מרשים ומהיר. אין זה קורה
כאשר מסממים את החולה במנות גדולות של תרופות אלופטיות. החיפוש אחר תרופה נכונה
מושג בקלות כי המצבים הללו ברורים ביותר. מניסיוני הרב אני יכול להבטיח שהטיפול
ההומאופטי רב יתרונות על כל דרכי הטיפול האחרות במחלות נפש אלו מאשר במחלות נפש
הנובעות מסבל גופני.
מחלות שחוזרות בזמנים קבועים או משתנים
231§
(intermittent = מתחלף)
המחלות המתחלפות דורשות התייחסות מיוחדת. יש שני סוגי מחלות מתחלפות -
המחלות שמתרחשות במרווחים קבועים (כולל מחלות חום מתחלף או מחלות קדחת שנראות
כמו חום מתחלף).
שמשתנות במרווחים לא קבועים ז"א המחלות שיש בהן ( Reciprocal ) מחלות משותפות.
התחלפות בין מצבי מחלות שונות.
232§
(מחלות מתחלפות שבהן שניים או שלושה מצבי מחלה-מחלות משותפות,
מתחלפים במרווחים לא קבועים הן תמיד כרוניות ובד"כ פסוריות)
המחלות המוזכרות בסעיף 2, לעיל מאד מגוונות אבל כולן שייכות למחלות הכרוניות. ברובן הן
התרחשות פסורית בלבד. לעיתים רחוקות קורה שזוהי פסורה המסובכת עם מיאזמה
סיפיליטית. במקרה הראשון הריפוי יהיה בעזרת תרופה אנטי פסורית. במקרה השני יש לתת
לסירוגין תרופות אנטי פסוריות ואנטי סיפיליטיות, כפי שמופיע בספרי על מחלות כרוניות.
233§
(מחלות מתחלפות שבהן מצבי מחלה קבועים מופיעים במרווחים קבועים יכולות להיות מחלות
חום או לא אחרות למראית)
המחלות המתחלפות הטיפוסיות שמוזכרות בסעיף 1 לעיל, הן אלה שבהן מצב מחלה מסוים
חוזר בזמנים קבועים יחסית ומסתיים בזמנים קבועים. בזמני הביניים יש הפסקות שבהן נראה
שהפציינט מרגיש טוב. צורת המחלה הזאת שבה הסימפטומים באים והולכים בזמנים קבועים
מופיעה במחלות חום מתחלפות או באלה שאינן מחלות חום למראית עין.
234§
(המחלות המתחלפות שאינן מחלות חום הן תמיד כרוניות ובד"כ פסוריות לחלוטין)
המחלות המתחלפות שאינן מלוות בחום בד"כ מתקיפות אנשים באפן אינדיבידואלי ז"א לא
ספורדי או אפידמי. המחלות הללו תמיד כרוניות ובד"כ פסוריות. רק לעיתים רחוקות הן מסובכות
עם סיפיליס. לכן ניתן לטפל בהן בהצלחה עם תרופות אנטיפסוריות. אולם לעיתים יש צורך
בשימוש חוזר של מנות סינקונה קטנות , כדי להעלים לחלוטין את הטיפוס שבא עם חום
מתחלף.
מחלות חום מתחלף.
235§
(מחלות חום מתחלפות – ספורדיות ואפידמיות. מערך הסימפטומים וטיפול מומלץ)
כאשר מדובר בהשתלטות על מחלת מגיפה עם חום מתחלף (לא מחלות אנדמיות של אזורי
ביצה) , אנו מוצאים בד"כ שכל התקף מורכב משני מצבים הפוכים ( 232 ) שמתחלפים זה עם זה.
(חום-קור, קור-חום). לעיתים קרובות כל התקף מורכב משלושה מצבים (חום- קור- זיעה).
מסיבה זאת התרופה שנבחרה (מתוך כלל התרופות ולא רק אנטיפסוריות) צריכה לייצר אצל
הפרוברים את שלושת המצבים הללו. או שעל התרופה להתאים ככל האפשר בדמיון
הסימפטומים למצב המשותף החזק והמיוחד ביותר (החום, הקור או הזיעה). אולם בעיקר,
הבחירה צריכה להתאים למצב הפציינט בזמן שאין לו חום.
236§
( יש לתת רמדי לאחר או בסופו של התקף כך שלא תיווצר התנגשות עם הישנותם הטבעית של
הסימפטומים)
כדאי לתת את התרופה מיד לאחר התקף או בסופו intermittent)) במקרה של חום מתחלף
כשהפציינט התחיל להחלים ממנו. אז יש לתרופה זמן לייצר את השינויים באורגניזם לכיוון
הבריאות ללא סערה או התקף קשה. מצד שני אם התרופה (מתאימה ככל שתהיה) ניתנת לפני
התקף פעולתה תתנגש עם ההמשך הטבעי של המחלה והיא תייצר תגובת נגד אלימה, שתיקח
את החיות או אפילו תסכן את חייו של הפציינט. לעומת זאת אם התרופה ניתנת מיד בסיום
ההתקף (ז"א בזמני הביניים כשהחום יורד, והגוף מכין עצמו להתקף הבא) כוח החיים של
האורגניזם הוא במצב הטוב ביותר, ליכולת השינוי השקטה לכיוון בריאות.
237§
כאשר ירידת החום היא למשך זמן קצר או כשבזמן הזה נמשכים ייסורי ההתקף הקודם, כי אז
המנה ההומאופטית צריכה להינתן כשהזיעה מתחילה לפוג או כשההתקף מתחיל לרדת.
238§
(תרופות מומלצות ומספר המנות המומלצות לחום מתחלף)
יש פעמים שמנה אחת של התרופה המתאימה תספיק למספר התקפים ותחזיר את הבריאות,
אבל ברוב המקרים, יש לתת מנה נוספת לאחר כל התקף. במקרים שבהם אופי המחלה לא
השתנה יש לתת את אותה תרופה. אפשר לחזור על המנה ללא תופעות מחלה (הערה ל –
270 ) . יש לנער את התרופה 10-12 ניעורים לפני לקיחתה.
(הסרת הגורם המעורר את המחלה חשוב כדי להגיע לבריאות קבועה)
חוזר אחרי שהמטופל חש בטוב משך מספר intermittent)) במקרים נדירים החום המתחלף
ימים. החזרה הזאת יכולה לקרות רק כאשר הגורם המידבק חוזר כפי שקורה באזורים ביצתיים.
במקרים כאלה ניתן לטפל רק ע"י הסרת הגורם המשלהב .(לעבור לאזור אחר).
239§
(מכיוון שכל תרופה מייצרת את החום האופייני לה יש מספר תרופות המתאימות למצבים של
חום מתחלף)
כל תרופה בפעולתה מייצרת חום המיוחד לה מכל סוגי החום. כולל סוגים של חום מתחלף. זה
כולל גם חום מתחלף במצבי גומלין. לכן אפשר למצוא עזרה הומאופטית בין התרופות הללו.
240§
(חום מתחלף עקשני יכול להיות תוצאה של פסורה)
אם בזמן מגיפה של חום מתחלף , הפציינט לא נרפא לגמרי ע"י התרופה ההומאופטית, זה תמיד
תוצאה של פסורה חבויה. יש לטפל במצב הזה ע"י תרופה אנטיפסורית עד להחלמה מלאה.
241§
(כדי למצוא את התרופה הטובה לכל הפציינטים במגיפה שאינם סובלים מפסורה קח את מערך
הסימפטומים המיוחדים לכולם)
למגיפות של החום המתחלף שקורות מחוץ לאזורים שהמגיפה אנדמית להם, יש אופי כרוני
שמורכב מהתקפים אקוטיים. לכל מגיפה יש אופי משלה שמשותף לכל החולים באותה מחלה.
אם האופי של המגיפה מתגלה עפ"י הסימפטומים של כל החולים במחלה, זה יוביל לרמדי
ההומאופטית המתאימה לטוטאליות של המחלה. הרמדי הזאת תעזור כמעט תמיד, לחולים
הבריאים . ז"א לא לאלה שחולים בפסורה כרונית.
242§
(חום מתחלף פסורי יכול להתפתח במקרים לא מטופלים של היטב של מגיפת חום)
אם ההתקפים הראשונים של מגיפת חום מתחלף נשארים ללא ריפוי או כאשר הפציינט מטופל
באופן אלופטי כי אז הפסורה הרדומה (שכבר קיימת אצל הרבה אנשים) מתפתחת ומתלבשת
לתוך הטיפוס של מגיפת החום המתחלף. ז"א המחלה הפסורית משחקת את תפקיד המגיפה
בחום המתחלף. במקרה זה התרופה שעוזרת להתקפים הראשוניים לא תעזור הלאה. כעת יש
לנו רק מצב של חום מתחלף פסורי. המחלה תעלם ע"י מנה עדינה של סולפור או הפר סולפור
בפוטנץ גבוה.
243§
(מקרים מבודדים של חום מתחלף הם תוצאה של פסורה בהתפתחותה)
יש מקרים של חום מתחלף שמתפתחים אצל יחידים מחוץ לאזורי המגיפה (האנדמיים). זה בד"כ
מסוכן. במקרים אלה יש לטפל תחילה במשך מספר ימים בתרופה כללית, לא אנטיפסורית. (כך
יש לטפל במקרים אקוטיים שמקרי החום הללו דומים להם במקורם הפסורי) . אם לאחר מספר
ימים עדיין אין ריפוי, זה מעיד שזה מקרה של פסורה בהתפתחות. רק תרופה אנטיפסורית תוכל
לטפל במחלה הזאת בצורה יסודית.
244§
(בחום מתחלף האופייני לאזורי ביצה, אפשר לטפל עם סינקונה ומשטר בריאות תקין, אלא אם
הפסורה חבויה בבסיס)
חום מתחלף האופייני לאזורי ביצה והצפה גרמו לרופאים הרגילים הרבה בעיות. אדם צעיר
ובריא יכול לחיות גם באזורים כאלה, ולהישאר בריא , בתנאי שמשטר הבריאות שלו תקין והוא
לא נשלט ע"י עייפות או יצרים הרסניים. החום המתחלף האנדמי למקום, יתקוף אותו רק כשיגיע
למקום החדש. מנה או שתיים של סינקונה תשחרר אותו מהמחלה.
אם אנשים לא נרפאים מהמחלה בעזרת התרופה ועם תרגילים נכונים ודיאטה מתאימה, זה
תמיד מעיד שפסורה מתפתחת מונחת בבסיס המחלה. המחלה לא תרפא ללא תרופה
אנטיפסורית.
קורה שפציינטים כאלה, אם אינם שקועים עדיין במחלה (אם הפסורה לא התפתחה והיא יכולה
לחזור למצב חבוי) יחליפו את מקום מגוריהם וירפאו לכאורה (החום יעזוב אותם) אך אף פעם לא
יבריאו לגמרי ללא תרופה אנטי פסורית.
245§
ראינו למה יש לשים לב, בריפוי הומאופטי. למגוון העיקרי של המחלות ולנסיבות המיוחדות
הקשורות אליהם. נעבור כעת לנושא התרופות, איך לתת אותן וההתנהגות שיש להקפיד בה.